Page 332 - IYUN
P. 332

‫‪ ‬עיון ההלכה‬  ‫שלב‬

‫ב‪ .‬ביכול להוציאה לגמרי מן השולחן‪ ,‬והוא כלי בפני עצמו‪( :‬א) האם נתבטל 'לגבי'‬
                                   ‫השולחן ‪ -‬לא נתבטל לגבי השלחן‪{ .‬ס"ק לא}‪.‬‬

‫(ב) מה דין טלטול השולחן ‪ -‬אסור לטלטל שהרי נעשה בסיס להמעות כשהניחם‬
                                       ‫מע"ש ע"ד שיהיו שם בשבת‪{ .‬ס"ק לא}‪.‬‬

‫(ג) בשכח ליטול המעות מע"ש‪ ,‬האם צריך ניעור ‪ -‬צריך מדינא ניעור מתחלה‪.‬‬
                                                                     ‫{ס"ק לא}‪.‬‬

‫ג‪ .‬אם יש שם רק כמה פרוטות‪ ,‬האם בטלים לגבי הבגד והשולחן‪ .‬ומ"ט ‪ -‬בטלים‪ ,‬דאין‬
                       ‫אדם מבטל בגדו ושלחנו בשביל איזה פרוטות‪{ .‬ס"ק לא}‪.‬‬

                                                    ‫ד[ בסיס לאיסור והיתר‪:‬‬
‫א‪ .‬ביכול להוציא את התיבה לגמרי מן השולחן‪ ,‬והוא כלי בפני עצמו‪ ,‬ומונח על השולחן‬
‫דבר היתר שחשוב יותר‪ ,‬האם מותר לטלטל‪( :‬א) את השולחן ‪ -‬נעשה השלחן‬

                                                     ‫בסיס לו ומותר‪{ .‬ס"ק לא}‪.‬‬
‫(ב) את התיבה ‪ -‬בפרי מגדים מסתפק‪ ,‬דאפשר דבעינן דוקא שיהא דבר היתר‬

                                                        ‫מונח בתוכה‪{ .‬אות כח}‪.‬‬
‫ב‪ .‬כשהתיבה עשויה להניח בה לחם וסכינים‪ ,‬וארע שהניח בה מעות‪ ,‬ואין בה לחם‬
‫וסכינים‪ ,‬האם מותר לטלטל את השולחן ומ"ט ‪ -‬מותר לטלטל השלחן‪ ,‬שהרי‬
‫גם הטישקעסטי"ל הוא בעצם כלי שמלאכתו להיתר‪ ,‬וא"כ נעשה השלחן בסיס‬

                                              ‫לאיסור ולהיתר‪ .‬וצ"ע‪{ .‬ס"ק לא}‪.‬‬

                                  ‫סעיף ח‬
‫ג‪ .‬היה עליו דבר האסור ודבר המותר‪ ,‬אי יש ביטול מחמת החשיבות‪( :‬א) כשהדבר‬

                           ‫המותר חשוב מהדבר האסור ‪ -‬מותר לטלטל (שו"ע)‪.‬‬
‫(ב) בשניהם שוים ‪ -‬אסור‪ .‬בין ששניהם חשובין או אינם חשובין {ס"ק לג ואות ל}‪.‬‬
‫(ג) האם החשיבות נקבעת לפי כל העולם‪ ,‬או לדידיה ‪ -‬אם לכל העולם ההיתר‬

      ‫חשוב יותר ולדידיה אינו חשוב‪ ,‬אזלינן בתר דידיה‪ .‬וה"ה איפכא‪{ .‬ס"ק לג}‪.‬‬

                                        ‫ה[ הנחת ההיתר או האיסור בשבת‪:‬‬
‫א‪ .‬היה עליו איסור לבד בבין השמשות‪ ,‬האם מועיל הנחת היתר אצלו‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬לא‬
   327   328   329   330   331   332   333   334   335   336   337