Page 327 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שט ‪ -‬טלטול על ידי דבר אחר אם מותר בשבת שכז‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫אמרינן דנעשה החבית בסיס לאיסור ולהיתר‪ ,‬משום דפי החבית מלמעלה לא‬
‫נעשה בסיס כ"א להאבן שמונח עליה‪{ .‬ד"ה ואם הניחם}‪.‬‬

‫ב‪ .‬שכח אבן ע"פ חבית‪ ,‬או מעות על הכר‪ ,‬האם הותר ניעור כשצריך ליין שבתוכה‬
‫וכד' ‪ -‬מטה חבית על צדה והאבן נופלת‪ ,‬ומנער הכר והמעות נופלים; ואם היתה‬
‫החבית בין החביות‪ ,‬בענין שאינו יכול להטות אותה במקומה‪ ,‬יכול להגביה כמו‬
‫שהיא עם האבן למקום אחר להטותה שם כדי שיפול מעליה (שו"ע)‪ .‬ומיירי‬
‫בשצריך ליקח מהיין שבתוכה‪ ,‬וכן בכר כשצריך לשכב עליו‪ ,‬ולכן התירו לטלטל‬

‫המוקצה באופן זה שאינו מטלטלו להדיא רק ע"י ניעור‪{ .‬ס"ק יד}‪.‬‬
‫ג‪ .‬כשמטרתו שלא יינזק המוקצה‪ ,‬האם הותר‪( :‬א) ניעור ‪ -‬אסור‪{ .‬ס"ק יד}‪.‬‬

‫(ב) להטות את החבית והכר בגופו ולא בידו ‪ -‬מותר‪{ .‬ס"ק יד}‪.‬‬

‫ג[ בסיס‪:‬‬
‫א‪ .‬כשהניח המוקצה לא היה דעתו בפירוש שישאר שם בשבת‪ ,‬ואח"כ שכחו שם‪,‬‬

‫האם נעשה בסיס‪( :‬א) בהניח בחול ‪ -‬מקרי שוכח‪{ .‬ס"ק יח}‪.‬‬
‫(ב) בהניחם בע"ש ‪ -‬דעת מהרא"י דבע"ש אפי' בסתמא חשיב כאילו כיון שישאר‬
‫גם בשבת‪ .‬ודעת הב"י דאפי' הניחם בע"ש‪ ,‬כל שלא היה דעתו בפירוש שישאר‬
‫שם בכניסת שבת‪ ,‬ובביה"ש שכחו לסלק‪ ,‬גם זה הוא בכלל שכח‪ .‬אמנם מלשון‬

‫הרמב"ם משמע יותר כדעת מהרא"י {ס"ק יח ואות כ}‪.‬‬
‫ב‪ .‬הניח על דעת שישארו שם; בכניסת השבת‪ ,‬או כל השבת ‪ -‬אם הניחם עליה מדעתו‬
‫על דעת שישארו שם בכניסת השבת‪ ,‬אסור להטות ולנער‪ .‬וי"א דאפילו הניחם‬
‫שם ע"ד שישארו שם בכניסת השבת כדי שיטלם בשבת‪ ,‬מותר להטות ולנער‬
‫בשבת; ולא אסרו אלא במניחם ע"ד שישארו שם כל השבת (שו"ע)‪ .‬וס"ל דלא‬
‫נעשה בסיס כלל‪ ,‬כיון שחשב לסלק מעליו המוקצה אח"כ‪ .‬ובמקום פסידא יש‬

‫לסמוך על דעה זו‪{ .‬וס"ק כא}‪.‬‬
‫ג‪ .‬לשיטה שדווקא על דעת שישארו שם כל השבת‪( :‬א) בחשב בסתמא שיהיה מונח‬
‫עליו המוקצה בשבת ‪ -‬דוקא כשחשב בהדיא לסלק אח"כ המוקצה בשבת [ע"י‬
‫ניעור או ע"י א"י]‪ ,‬או דבר שדרכו בכך לסלק המוקצה אח"כ‪ ,‬אבל אם חשב בסתמא‬
‫שיהיה מונח עליו המוקצה בשבת‪ ,‬לכו"ע נעשה בסיס אף דלא חשב בהדיא‬

‫שיהיה מונח עליו כל השבת‪{ .‬ס"ק כא}‪.‬‬
‫(ב) כשבדעתו עד איזה זמן קודם שקיעת החמה ‪ -‬לא מקרי בסיס לדידהו‪ ,‬ואם‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬