Page 324 - IYUN
P. 324
עיון ההלכה שכד
קלקול עי"ז .והוא מונח בבית באיזה חדר ,מקום שאין דר שם ,או שמונח בחצר
במקום שאין דריסת רגלו שם ,דאל"ה היה מותר להוציאו וכנ"ל בסל"ד{ .ס"ק קמ}.
ד .באיזה אופן נחשב כאילו דירתו שם -כגון מטתו לשכב עליה או שיכניס שלחנו
ויאכל שם ,דעי"ז נחשב כאלו דירתו שם ,וממילא מותר להוציא הגרף ,אבל ישיבה
בעלמא שם לא מהני{ .ס"ק קמא}.
סעיף מ
יג[ בעלי חיים:
א .לדדות בהמה חיה ועוף ,האם מותר( :א) בחצר ,ומ"ט -כל בהמה חיה ועוף [בין
גדולים בין קטנים] מדדים אותם בחצר ,דהיינו שאוחז בצוארן ובצדדים ומוליכן ,אם
צריכין הבע"ח לכך ,ובלבד שלא יגביהם בענין שיעקרו רגליהם מן הארץ ,דמוקצין
הם ואסור לטלטלן (שו"ע) .ומשום צער בע"ח ,דאל"כ אסור לעשות כן ,דבכל מידי
דלא חזי לטלטול כשם שאין מטלטלין כולו כך אין מטלטלין מקצתו{ .ס"ק קנא}.
(ב) ברה"ר ,ומ"ט -לא בר"ה ,דגזרינן שמא יגביהם ויעבירם ד"א ויתחייב חטאת,
דגבי בהמה לא אמרינן חי נושא את עצמו{ .ס"ק קנ ועי' אות קכ}.
(ג) בכרמלית -עיין בטור דס"ל דבכרמלית נמי אסור לדדות כמו בר"ה ,וכן פסק
הלבוש ,דלא כב"י שמצדד להקל בזה ,ומ"מ נראה דבעגלים גדולים מותר לדדות
בכרמלית{ .ס"ק קנ}.
ב .תרנגולת( :א) לדודותה -אין מדדין אותה ,מפני שמגבהת עצמה מן הארץ ונמצא
זה מטלטל (שו"ע).
(ב) לדחותה לצרכו -דוחים אותה מאחוריה בידים כדי שתכנס (שו"ע) ,אפילו אם
אינו לצרכה כדי להאכילה ,אלא לתועלתו כדי שלא יבוא לידי הפסד ממון ,כגון
שברחה מן הבית לחוץ ,וה"ה אם ברחה מן הביצים .וכתב בשע"צ ואפילו אם
ברחה לרשות הרבים גם כן שרי לדחותה[ .ועיין לקמן סימן שט"ז לענין סגירת הדלת
אחר שהכניסה לבית]{ .ס"ק קנב ואות קכא}.
(ג) בדליכא הפסד ממון -אפילו הדחיה אינו נכון ,כיון שאינו לצרכה{ .ס"ק קנב}.
סעיף מא
יד[ לישא אדם ברה"ר:
א .לדדות אשה את בנה ,ומ"ט -האשה מדדה את בנה ,אפי' ברשות הרבים ,ובלבד