Page 320 - IYUN
P. 320

‫‪ ‬עיון ההלכה‬  ‫שכ‬

‫‪16118-YOSI-IYUN-HAPARASHA‬‬‫במקום שמונח שם העצמות והקליפין‪ ,‬דזה מקרי טלטול מן הצד‪ ,‬ושרי אם הוא‬
                                            ‫לצורך דבר המותר וכדלקמן בסימן שי"א‪{ .‬ס"ק קטו}‪.‬‬

                ‫ד‪ .‬אגב הפת‪ ,‬האם מותר להגביה את הטבלה‪ ,‬ומ"ט‪( :‬א) אם יש פת על השולחן ‪-‬‬
                ‫מותר להגביה הטבלה ולטלטלה עם הקליפים שאינם מאכל בהמה‪ ,‬שהם בטלים‬

                                                                              ‫אגב הפת (שו"ע)‪.‬‬
                ‫(ב) להניח פת כדי להגביה ‪ -‬אפשר שאפילו לכתחלה מותר להניח פת כדי להגביה‬

                                                        ‫הטבלא אם קשה ליה הניעור {ס"ק קטז}‪.‬‬
                ‫ה‪ .‬בצריך למקום השולחן ‪ -‬אפילו אין עליה אלא דברים שאינם ראוים למאכל בהמה‪,‬‬

                                                                ‫מותר להגביה ולטלטלה (שו"ע)‪.‬‬
                ‫ו‪ .‬גרף של רעי‪ ,‬באיזה אופן הותר לסלק את העצמות מטעם זה ‪ -‬אם נתקבצו הרבה‬
                ‫יחד ומאוס עליו להניחן כך על השלחן‪ ,‬מותר להעבירן בידים‪ ,‬דהוו ליה לדידיה‬

                                                                       ‫כגרף של רעי‪{ .‬ס"ק קטו}‪.‬‬

                                                                    ‫ט[ ראוי למאכל בהמה‪:‬‬
                ‫א‪ .‬עצמות הראויים לכלבים‪ ,‬שנתפרקו בשבת‪ ,‬האם מותר להעבירם מעל השולחן ‪-‬‬
                ‫אפילו אם נתפרקו מן הבשר בשבת דמבעוד יום לא היה מוכן לכלבים‪ ,‬אפ"ה שרי‪,‬‬
                ‫וכ"ש אם נתפרקו מבע"י {ס"ק קי}‪ .‬וזהו דעת כל הפוסקים‪ ,‬לבד להמחמירים לקמן‬

                                             ‫בסימן תצ"ה לענין נולד‪ ,‬יש להחמיר בזה‪{ .‬אות צג}‪.‬‬
                ‫ב‪ .‬פירורים שאין בהם כזית ‪ -‬היינו שמפני קטנותן סתמא עומדין רק למאכל בהמה‬

                                         ‫ועופות {וס"ק קיא}‪ .‬מותר להעבירם מעל השלחן (שו"ע)‪.‬‬
                ‫ג‪ .‬באין ראויים למאכל בהמה‪ ,‬ונשתייר מקצת בשר על עצמות ‪-‬מותר לטלטל אותם‬

                                                                         ‫אגב הבשר‪{ .‬ס"ק קיד}‪.‬‬

                                                 ‫סעיף כט‬

                ‫ד‪ .‬ראוי למאכל חיה ועוף שאין מצויים ‪ -‬אם יש לו מאותו מין חיה או עוף‪ ,‬מותר‬
                                       ‫לטלטל מאכל הראוי לאותו המין; ואם לאו אסור (שו"ע)‪.‬‬

                ‫ה‪ .‬מה נחשב מצוי ‪ -‬מצויים אצל רוב בני אדם‪ .‬ומה דעשירים מגדלין אותו המין‬
                                                            ‫בבתיהם לא נחשב מצוי‪{ .‬ס"ק קיט}‪.‬‬

‫‪10‬‬
   315   316   317   318   319   320   321   322   323   324   325