Page 323 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שח ‪ -‬דברים המותרים והאסורים לטלטל בשבת שכג‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫עדיין לשתיית בהמה‪ ,‬דאל"כ אף המים גרף הן‪ .‬והנה מדסתם השו"ע משמע‬
‫דאפי' אי"צ להוציא בו צואה ומ"ר שרי להחירו ע"י מים‪ ,‬ויש מחמירין בזה‪ .‬ובא"ר‬

‫מכריע דם הוא מקום המשתמר לא יכניסנו שלא לצורך {ס"ק קלח}‪.‬‬
‫(ג) טלטולן בעודו בידו ‪ -‬כתב המ"א דבעודו בידו מותר להחזיר אף בלא מים‪ ,‬ועיין‬

‫בא"ר ובפמ"ג שמפקפקין בזה‪{ .‬ס"ק קלז}‪.‬‬
‫(ד) כדי להוציא בו צואה או מי רגלים ‪{ -‬ס"ק קלח}‪ .‬מדסתם השו"ע משמע דאפילו‬
‫א"צ להוציא בו צואה ומי רגלים שרי להחזירו ע"י מים ויש מחמירין בזה כמ"ש‬
‫בב"י ועיין בספר א"ר שמכריע דאם הוא מקום המשתמר לא יכניסנו שלא לצורך‪.‬‬
‫(ה) כדי לפנות עליו ‪ -‬בזה אפשר דאפילו בלא מים שרי להחזיר משום כבוד‬

‫הבריות‪{ .‬אות קיד}‪.‬‬

‫סעיף לו‬

‫יב] 'אין עושין גרף של רעי לכתחילה'‪:‬‬
‫א‪ .‬גדר הדין ‪ -‬אין עושים גרף של רעי לכתחלה‪ ,‬דהיינו להביא דבר שעתיד לימאס כדי‬

‫להוציאו לכשימאס (שו"ע)‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם נכלל בדין זה‪( :‬א) דבר העשוי לבסוף להוציאו ‪ -‬בגמרא משמע דאפילו אם‬
‫לא עשה כדי להוציאו‪ ,‬אלא דבר העשוי לבסוף להוציאו‪ ,‬ג"כ אסור‪[ .‬שאף שהתירו‬

‫להוציא הדבר המאוס‪ ,‬מ"מ לעשות לכתחלה דבר שיהיה בודאי אח"כ מאוס לפניו ויוציאנו‪,‬‬

‫אסור]‪{ .‬ס"ק קלט}‪.‬‬
‫(ב) אם ספק הוא אם יהיה מאוס ‪ -‬אין לאסור [אפילו להמ"א וכ"ש להט"ז‪ ,‬ודלא כמ"ש‬

‫בספר לבו"ש]‪{ .‬בד"ה כדי}‪.‬‬
‫(ג) במקום הפסד ‪ -‬עיין בביאור הגר"א דס"ל דדעת השו"ע הוא דאפילו במקום‬
‫הפסד אסור לעשות לכתחלה‪ ,‬ולא הותר כ"א במה שמביא בסעיף שאח"ז שהוא‬

‫מביא עצמו אל הגרף‪{ .‬בד"ה אין עושין}‪.‬‬
‫(ד) בדיעבד‪ ,‬אם עבר ועשה ‪ -‬מותר להוציאו (שו"ע)‪.‬‬

‫סעיף לז‬
‫ג‪ .‬במקום פסידא ‪ -‬מותר להכניס מיטתו אצל גרף ש"ר ולקבוע ישיבתו שם‪ ,‬כדי‬
‫להוציאו (שו"ע)‪ .‬והיינו שיבא לידי הפסד אם ישאר הגרף שם‪ ,‬שיגנב שם או שאר‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬