Page 316 - IYUN
P. 316

‫‪ ‬עיון ההלכה‬  ‫שטז‬

‫(ד) אם חושב עליו גם לתשמיש‪ ,‬ועיקר כוונתו מחמה לצל ‪ -‬מותר לטלטל‪{ .‬ס"ק‬
                                                                          ‫טז}‪.‬‬

‫ח‪ .‬נשתמש לבסיס לאיסור בבין השמשות ‪ -‬אם היה מונח עליו בין השמשות דבר‬
‫איסור‪ ,‬כגון נר שהודלק‪ ,‬דנעשה אז בסיס לדבר האסור‪ ,‬ע"ל סי' רעט {רמ"א וס"ק‬

                                                                          ‫יא}‪.‬‬

                                  ‫סעיף ד‬

                                                  ‫ד[ כלי שמלאכתו להיתר‪:‬‬
‫א‪ .‬טלטול לצורך הכלי שמא ישבר או יגנב ‪ -‬מותר לטלטלו אפי' אינו אלא לצורך הכלי‬

                                                   ‫שמא ישבר או יגנב (שו"ע)‪.‬‬
‫ב‪ .‬טלטול שלא לצורך כלל‪ ,‬ומה גדר שלא לצורך ‪ -‬אסור לטלטלו (שו"ע)‪ ,‬אם כל היום‬
‫לא יצרכנו כלל‪ ,‬אבל אם יצטרך לו באותו יום והוא מטלטלו כדי שיהא מוכן לו‬

                                                       ‫בשעתו‪ ,‬שרי‪{ .‬ס"ק כא}‪.‬‬

                                 ‫סעיף טז‬

                                   ‫ה[ איסור טלטול משום גזרה שמא יתקע‪:‬‬
‫א‪ .‬כירה שנשמטה אחת מירכותיה‪ ,‬או ספסל ארוך שנשמט אחת או שתים מרגליו‪,‬‬
‫מה הדין לטלטלה‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אסור לטלטלה (שו"ע)‪ ,‬דגזרינן שמא יתקע הרגל לשם‬
‫בחוזק לחברה‪ ,‬וחיב משום מכה בפטיש או משום בנין לאיזה פוסקים‪{ .‬ס"ק סח}‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם בכלל הגזירה‪ ,‬ומדוע‪( :‬א) כשנשברה הרגל ‪ -‬לא שייך בו שמא יתקע אלא‬

          ‫צריך לעשות רגל אחר ולזה לא חיישינן‪ ,‬ע"כ מותר בטלטול‪{ .‬ס"ק סט}‪.‬‬
‫(ב) כשאין כאן את הרגל ‪ -‬אין איסור לסמוך אותו על ספסל אחר‪ ,‬דכאן לא שייך‬

                                                        ‫שמא יתקע‪{ .‬ס"ק סט}‪.‬‬
                                  ‫ג‪ .‬ישיבה בלא טלטול ‪ -‬פשיטא דמותר {ס"ק ע}‪.‬‬
‫ד‪ .‬ישב עליה כך מבעוד יום‪ ,‬האם מתיר בטלטול‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬מותר (רמ"א)‪ .‬דכיון שישב‬
                                ‫עליה כך פ"א בלי רגל‪ ,‬שוב לא יתקע‪{ .‬ס"ק עא}‪.‬‬
‫ה‪ .‬האם מותר להכניס את הרגל בלא שיתקענה בחוזק ‪ -‬אסור‪ ,‬משום חששא שמא‬
‫אתי לתקוע‪ ,‬דסתם רגלי הספסלין דרכן להיות מהודקין וחיישינן לזה‪[ .‬וכ' המ"א‬

‫דאם דרך הרגל להיות לעולם רפוי אצלו‪ ,‬מותר להכניסו ברפיון‪ .‬וכ"ז ברפוי ממש אבל רפוי ולא‬
   311   312   313   314   315   316   317   318   319   320   321