Page 311 - IYUN
P. 311
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שז -דיני שבת התלוים בדבור שיא
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) סעיף יד
ב .איגרת השלוחה לו ואינו יודע מה כתוב בה( :א) מה הדין ומ"ט -מותר ,דשמא
יש בה דבר שהוא צורך הגוף ,ואינו דומה לשטרי הדיוטות שהם רק צורך ממונו
(שו"ע וס"ק נד}.
(ב) כיצד מותר לקרוא ,ומ"ט -לא יקרא בפיו אלא יעיין בה[ .והנה אף דיש שאוסרים
גם באופן זה כמבואר בב"י ,סמך בזה להקל באופן שלא יקרא רק יעיין בלבד ,דבעיון בלבד ג"כ
יש מתירים בשטרי הדיוטות]{ .ס"ק נד}.
(ג) הובאה בשבילו מחוץ לתחום ,מה הדין ומ"ט; [איסור הנאה ואיסור מוקצה] -טוב
ליזהר שלא יגע בה (שו"ע) ,משום מוקצה [שהובא מחוץ לתחום] ,אלא יפתחנו הא"י
והוא יעיין בה .ואף דדבר שהובא מחוץ לתחום אסור ליהנות ממנה מי שהובא
בשבילו ,התם טעמו משום גזירה שמא יאמר לא"י שיביא לו מחוץ לתחום ,אבל
הכא באגרת לא שייך לומר כן ,שאינו יודע מי ישלח לו ,וגם י"ל דלא חשיב הנאה
כיון שאינו נהנה מגופה של מלאכה .והאחרונים הסכימו דאין בזה משום מוקצה
כלל ,הואיל וראוי לישראל אחר ליהנות ממנה .ואם מקפיד על אגרת להשתמש בו
כדרך הסוחרים המניחים אגרת המסחר במקום המוצנע שלא יאבדו ,הם מוקצים
ואסור לטלטלם{ .ס"ק נה -נו} .אבל הקריאה והעיון נכון מאד להחמיר מי שהובא
בשבילו ,אם לא לצורך גדול דאז יש לסמוך על המקילין{ .ד"ה טוב}.
(ד) אופן קבלתה מידי הא"י -נהגו שלא לקבל האגרת מיד הא"י המביא בשבת,
אלא אומרים לו שיניח ע"ג קרקע או ע"ג שלחן ,כי חוששין שמא טרם שיעמוד
לפוש יטול הישראל האגרת מידו ונמצא שהישראל יעשה גמר ההוצאה מרשות
לרשות שהא"י עשה עקירה וישראל הנחה{ .ס"ק נו}.
(ה) אגרת החתומה ,כיצד יאמר לנכרי כדי שיפתחנה -אומר לא"י איני יכול
לקרותו כ"ז שאינו פתוח ,וממילא יבין הא"י ויפתחהו .ולא יאמר לא"י בהדיא
לפתחו אם לא לצורך גדול{ .ס"ק נו}.
סעיף טו
ד[ דיוקנאות:
לקרות בשבת בכותל או וילון שיש בו צורות חיות משונות או דיוקנאות של ב"א
הולך
במדבר
(שמד)
