Page 306 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫שו‬

‫שבת‪ ,‬דאם לא יחרימו בשבת לא יתאספו ביום אחר‪ ,‬ויתבטל הדבר‪ ,‬ובא"ר מצדד‬
‫דאף לצורך רבים אין כדאי להחרים ביום השבת‪ ,‬משום דכתיב בו ברכה‪ .‬והמנהג‬

‫הפשוט להקל‪{ .‬ס"ק נב}‪.‬‬
‫(ג) חכם לכבודו ‪ -‬יכול לנדות בשבת‪{ .‬ס"ק נב}‪.‬‬

‫סעיף יג‬

‫ט[ הכרזה על מכירה‪:‬‬
‫א‪ .‬האם מותר להכריז בשבת על קרקע הנמכר‪( :‬א) שכל מי שיש לו זכות עליו יבוא‬

‫ויגיד‪ ,‬ואם לאו יאבד זכותו‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אסור‪ ,‬דהוי כדן את הדין‪{ .‬שו"ע וס"ק נד}‪.‬‬
‫(ב) להכריז סתם‪ ,‬שכל מי שיש לו זכות יבוא ויגיד‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אף על פי שיש תקנה‬
‫בעיר שאם לא יגיד בטלה זכותו‪ ,‬מ"מ אינו כדן את הדין‪ .‬ומ"מ לכתחלה אין לנהוג‬
‫כן‪ ,‬דהוי כדבורא דחול‪ ,‬אך אי איכא דוכתא דנהיגי כך‪ ,‬לא מחינן בהו‪ ,‬שיש מקום‬

‫לומר דהוי כצרכי רבים‪ .‬אך שהוא ענין מתמיה‪{ .‬ס"ק נד}‪.‬‬
‫ב‪ .‬להכריז שיש בית למכור או להשכיר‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬בקושטנטינא נוהגין היתר‪ ,‬אבל‬

‫בתשובת הגאונים אוסר אפילו בשל הקדש ויתומים‪{ .‬ס"ק נג}‪.‬‬
‫ג‪ .‬להודיע שיש אצל פלוני ופלוני יין למכור‪( :‬א) במקום ששכיח יין טובא ‪ -‬אסור‬
‫להכריז יין בשבת‪ ,‬דהוי כמקח וממכר (רמ"א)‪ ,‬ודוקא במקום ששכיח יין טובא‪.‬‬

‫{ס"ק נה}‪.‬‬
‫(ב) במקום שאין מצוי כ"כ‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬הוי הכרזה על יין צורך מצוה בשביל קידוש‪.‬‬

‫{ס"ק נה}‪.‬‬
‫(ג) להזכיר סכום המקח ‪ -‬אסור להזכיר סכום מקח בכל גווני‪ .‬ורש"ל כתב דיכריז‬

‫קודם ברכו‪ ,‬ואם שכח להכריז עד אחר ברכו לא יזכיר סכום מקח‪{ .‬ס"ק נה}‪.‬‬
‫ד‪ .‬הכרזה על שאר משקין‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬פשיטא דאסור [מ"א]‪ .‬ובא"ר כ' דאפילו אם אין‬
‫צריך לקידוש‪ ,‬מכל מקום צורך שבת וצורך רבים נינהו‪ .‬ולענ"ד הדין עם המ"א‪,‬‬
‫דביין מנכר לכל שהוא צורך מצוה‪ ,‬אבל בסתם משקה הוי הכרזה זילותא לשבת‪.‬‬

‫{אות מג}‪.‬‬