Page 307 - IYUN
P. 307

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שו ‪ -‬באיזה חפצים מותר לדבר בשבת שז‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬                                   ‫סעיף יד‬

                                                                                                                                                                                                    ‫י[ הצלה מאיסור‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬האם מחללים שבת להצלת בת שהוציאוה להוציאה מכלל ישראל‪( :‬א) כשהוציאה‬
                                                                                                                                          ‫נכרי באונס ‪ -‬מצוה לשום לדרך פעמיו להשתדל בהצלתה‪ ,‬ויוצא אפילו חוץ‬
                                                                                                                                          ‫לשלש פרסאות (שו"ע)‪ .‬וה"ה אחר רשאי לחלל שבת כדי להצילה מהאיסור‬
                                                                                                                                          ‫הגדול‪ .‬וכ"ז מיירי שהוציאוה א"י מביתו באונס‪ ,‬וע"כ התירו לו לשום לדרך פעמיו‬
                                                                                                                                          ‫להצילה‪ ,‬דקי"ל אם אינו פושע חייב לעשות איסורא זוטא כדי שלא יעשה חבירו‬
                                                                                                                                          ‫איסורא רבא‪[ ,‬ובקטנה אפילו אם היה ברצון‪ ,‬פתוי קטנה אונס הוא {אות מט}]‪{ .‬ס"ק נו}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫[ואי לא בעי אביה‪ ,‬כייפינן ליה‪ ,‬שלא להתעלם ממנה‪ ,‬כי הוא גואלה וקרובה {שו"ע ואות מד}]‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) אם פשעה‪ ,‬האם מותר לעבור בשבילה על איסור דאורייתא‪ ,‬ועל איסור דרבנן‪,‬‬
                                                                                                                                          ‫ומ"ט ‪ -‬אין לו לאביה לחלל שבת עבורה‪ ,‬דאין אומרים לו לאדם חטא כדי שיזכה‬
                                                                                                                                          ‫חברך‪ ,‬ודוקא באיסור דאורייתא‪ ,‬אבל באיסור דרבנן דעת הא"ר דיש להקל לעבור‬
                                                                                                                                          ‫כדי להצילה‪[ .‬אף דממ"א לעיל משמע דאפילו איסור דרבנן אין לעבור כשפשע‪ ,‬למצוה רבה‬

                                                                                                                                                                                               ‫יש להקל]‪{ .‬ס"ק נו ואות מו}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ג) בת קטנה‪ ,‬האם יעשה הגדול חטא בשביל הצלתה‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬כתב המ"א צ"ע‬
                                                                                                                                          ‫דהא קי"ל דאין ב"ד מצווין להפרישה מאיסור או דילמא מידי דהוי אפקוח נפש‬
                                                                                                                                          ‫שמחללין על הקטן דאומרים חלל עליו שבת אחד כדי שישמור שבתות הרבה‬
                                                                                                                                          ‫ה"נ כן‪ .‬ובא"ר דעתו להקל‪ ,‬דאם לא ישתדל להצילה תשאר כן גם בגדלותה‪{ .‬ס"ק‬

                                                                                                                                                                                                                     ‫נז}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬מי שרוצים לאונסו שיעבור עבירה גדולה‪ ,‬האם מחללים עליו שבת כדי להצילו‬
                                                                                                                                          ‫‪ -‬אין מחללין עליו שבת כדי להצילו‪ ,‬ואין סתירה לכאן‪ ,‬דהתם מיירי שרוצים‬
                                                                                                                                          ‫לאנסו שיעבור עבירה פעם אחת‪ ,‬ולהכי אפילו אם היא עבירה גדולה כגון לעבוד‬
                                                                                                                                          ‫ע"ג‪ ,‬אין צריך לחלל שבת כדי להצילו‪ ,‬דמחלל שבת ג"כ כעובד ע"ג‪ ,‬משא"כ כאן‬

                                                                                                                                                                          ‫שתשאר מומרת ותחלל שבת לעולם‪{ .‬ס"ק נח}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬האם הותר ללכת חוץ לתחום בשבת‪ ,‬לנקום נקמת אביו מרוצחים ‪ -‬כתב כנה"ג‬
                                                                                                                                          ‫דמותר‪ .‬ותמה עליו המ"א וש"א דהא לא עדיף משאר צורך מצוה דאסור לילך‬

                                                                                                                                                                                            ‫חוץ לתחום עבורה‪{ .‬ס"ק נח}‪.‬‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   302   303   304   305   306   307   308   309   310   311   312