Page 302 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫שב‬

‫(ב) בתנאי שאם ישלם לו באמצע השבוע‪ ,‬יפרע לו בריבית מכל השבוע הזה כולו‬
‫‪ -‬יתנה‪{ .‬ס"ק יט}‪.‬‬

‫(ג) בהלווהו סתם על שנה או חודש ולא הזכיר חשבון הימים‪ ,‬ובעת התשלומין‬
‫ארע ששילם לו באמצע השבוע ‪ -‬שרי‪ ,‬ולא יצטרך לנכות לו עבור השבתות‬
‫שעברו‪ ,‬משום דכיון דמתחלה הלוהו על שנה או חודש שלם לא הוי שכר שבת‪,‬‬

‫ומה שמקבל ממנו אחר כך באמצע‪ ,‬מחילה בעלמא הוי גביה‪{ .‬אות יז}‪.‬‬

‫סעיף ה‬
‫ח‪ .‬לשכור חזנים‪ ,‬האם מותר‪ ,‬ומ"ט‪( :‬א) כדי להתפלל בשבת ‪ -‬אסור להשכיר חזנים‬
‫להתפלל בשבת‪ ,‬ויש מי שמתיר (שו"ע)‪ ,‬דס"ל דבמקום מצוה לא גזרו רבנן על‬
‫שכר שבת בזה‪ .‬ומ"מ אינו רואה סימן ברכה‪ .‬ומ"מ אסור לשכור החזן או התוקע‬
‫בשבת ויו"ט גופא‪ ,‬רק מע"ש‪{ .‬ס"ק כג}‪ .‬ונוהגים להקל לשכור לשבתות לחוד‪.‬‬
‫והחושש לדברי האוסרין‪ ,‬לא יקצוב בתחלה‪ ,‬ומה שלוקח אח"כ י"ל שהוא דרך‬

‫מתנה‪{ .‬ס"ק כד}‪.‬‬
‫(ב) שכרו לשנה או לחודש ‪ -‬לכולי עלמא שרי (רמ"א)‪ .‬פי' שיתפלל גם בימות‬

‫החול‪ ,‬ומשלם לו לחודש או לשבוע בבת אחת‪{ .‬ס"ק כד}‪.‬‬
‫ט‪ .‬מילדת ‪ -‬בודאי מותרת ליקח שכר שבת {ס"ק כד}‪.‬‬

‫סעיף ו‬

‫ד[ דבור בחפצי שמים‪:‬‬
‫א‪ .‬מנין נדרש דין זה ‪ -‬דכתיב "אם תשיב משבת רגלך ממצוא חפצך" וגו'‪ ,‬ודרשו‪,‬‬

‫חפציך אסורין חפצי שמים מותרין‪{ .‬ס"ק כה}‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה הדין בחשבונות מצוה וצרכי סעודת מצוה ‪ -‬מותר לחשוב‪{ .‬ס"ק כו}‪.‬‬
‫ג‪ .‬לנדב חפץ לביהכ"נ‪( :‬א) מפני מה נוהגים העולם להקל בזה ‪ -‬אע"ג דאין מעריכין‬
‫[לומר ערך פלוני עלי] ואין מקדישין בשבת‪ ,‬היינו דוקא הקדש מזבח או לבדק הבית‪,‬‬
‫אבל הקדשות דידן מותר‪ ,‬דאין שם הקדש עליהן אלא חולין הן‪{ .‬ס"ק כז}‪.‬‬
‫(ב) איך נכון לנהוג לכתחילה ‪ -‬נכון ליזהר כשמקדיש איזה חפץ ידוע בשבת כגון‬
‫ס"ת או עטרה לס"ת‪ ,‬שיקדישנו בפיו מע"ש אפילו בינו לבין עצמו‪ ,‬ואז אפילו‬