Page 305 - IYUN
P. 305
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שו -באיזה חפצים מותר לדבר בשבת שה
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) ג .כשאומר לנכרי לחתום ,באיזה כתב יאמר לו ,ומ"ט -בכתב שלהם ,דאינו אסור רק
מדרבנן ,ומשום ישוב א"י לא גזרו (רמ"א) ,אמנם דעת כל הפוסקים שבכל לשון
הוא מן התורה ,והאור זרוע הוא יחיד בדבר [ולא הביאו הרמ"א אלא לחומרא כאן].
{ס"ק מז וד"ה בכתב}.
ד .מה הדין לומר לנכרי לכתוב מכתב ,בשאר דבר מצוה -המחבר פסק לקמן דמלאכה
דאורייתא אסור ע"י א"י אפילו לצורך מצוה[ ,וישוב א"י עדיפא] ,ולפ"ז אסור לומר
לא"י בשבת לכתוב מכתב אפילו לצורך מצוה ,אם לא שהוא ג"כ צורך גדול ,אפשר
דיש להקל{ .ס"ק מז}.
סעיף יב
ז[ הכרזה:
א .להכריז בשבת על אבידה אפילו האסורה בטלטול ,ומדוע( :א) שמי שיודע בה יבוא
ויגיד -מותר להכריז בשבת על אבידה אפילו היא דבר שאסור לטלטלו .דהשבת
אבדה מצוה {שו"ע וס"ק מח}.
(ב) להכריז למי שיודע ממנה שישיבנה -גם זה הוא בכלל חפצי שמים ושרי{ .ס"ק
מח}.
ב .להכריז בשבת על גנבה -ה"ה דמותר{ .ס"ק מח}.
ח[ נדוי וחרמים:
א .להתיר בשבת חרמים( :א) חרמי ציבור -מותר להתיר (רמ"א).
(ב) לצורך יחיד ,כשאינו לצורך שבת ,ומ"ט -משמע דאסור ,אבל מרבינו ירוחם
ותשובת הרשב"א שהובא לקמן בב"י משמע דאפילו לצורך יחיד מתירין לו,
משום דבחול לא יוכל לקבץ הקהל בקל שיתירו לו .וכן מצדדים האחרונים
להלכה{ .ס"ק נא}.
ב .נדוהו בחלום ,האם מתירין לו בשבת ,ומ"ט -מתירין לו ,דצורך שבת הוא דלא
לישתהי בנידויו{ .ס"ק נ}.
ג .האם מחרימים בשבת( :א) ליחיד -אין מחרימין בשבת ,כי אם מדבר שהוא לצורך
שבת (רמ"א).
(ב) לצורך ציבור ,ומ"ט -המ"א הוכיח דלצורך צבור מותר אפילו אינו לצורך
הולך
במדבר
(שמד)
