Page 304 - IYUN
P. 304

‫‪ ‬עיון ההלכה‬  ‫שד‬

‫ולהזכיר לו סכום מעות אסור (שו"ע)‪ ,‬ולשכרו סתמא בלי הזכרת סכום צ"ע‪{ .‬ד"ה‬
                                                                       ‫ודוקא}‪.‬‬

                                                    ‫ה[ מקח וממכר ומתנה‪:‬‬
‫א‪ .‬בבהכ"נ‪ ,‬האם מותר‪( :‬א) להכריז מצוות ‪ -‬יש אוסרין‪ ,‬ויש מתירין‪ ,‬דלא שייך מקח‬

      ‫וממכר אלא בחפץ הנקנה‪ ,‬ובמקום שנהגו היתר אין למחות בידן‪{ .‬ס"ק לג}‪.‬‬
‫(ב) לקנות מקומות ‪ -‬לכו"ע אסור‪ .‬וכן לקנות שופר או אתרוג ביו"ט מן המוכר‬

                                                      ‫אתרוגים אסור‪{ .‬ס"ק לג}‪.‬‬
‫ב‪ .‬מדוע 'מקח וממכר'‪ ,‬אחד בפה ואחד במסירה אסור ‪ -‬גזירה שמא יבוא לכתיבה‪.‬‬

                                                                     ‫{ס"ק לג}‪.‬‬
‫ג‪ .‬מה הדין ליתן מתנה לחבירו‪( :‬א) כשאינו לצורך שבת ויו"ט‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אסור‪ ,‬דדמי‬

                                  ‫למקח וממכר‪ ,‬שהרי יוצא מרשותו‪{ .‬ס"ק לג}‪.‬‬
                                ‫(ב) כשהוא לצורך שבת ויו"ט ‪ -‬מותר‪{ .‬ס"ק לג}‪.‬‬
   ‫ד‪ .‬ליתן משכון לחבירו ‪ -‬אסור‪ ,‬אא”כ הוא לצורך מצוה או לצורך שבת‪{ .‬ס"ק לג}‪.‬‬
                      ‫ה‪ .‬ליתן לחתן הדורש‪( :‬א) כלים במתנה ‪ -‬אינו נכון‪{ .‬ס"ק לג}‪.‬‬
‫(ב) מה שמתחייבים קצת ליתן לו דמים‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אפשר דשרי‪ ,‬כיון דבידו לחזור‪.‬‬

                                                                     ‫{ס"ק לג}‪.‬‬

                                  ‫סעיף ח‬
‫ו‪ .‬הרהור בעסקיו‪ ,‬מה הדין‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬מותר‪[ .‬דכתיב ודבר דבר דבור אסור הרהור מותר]‪.‬‬
‫ומכל מקום משום עונג שבת מצוה שלא יחשוב בהם כלל‪ ,‬ויהא בעיניו כאלו כל‬

                                                ‫מלאכתו עשויה (שו"ע וס"ק לז)‪.‬‬

                                 ‫סעיף יא‬

                                 ‫ו[ קנית בית בארץ ישראל מן הנכרי‪ ,‬בשבת‪:‬‬
‫א‪ .‬מה הדין ‪-‬מותר לקנות בית בארץ ישראל מן הא"י בשבת‪ ,‬וחותם ומעלה בערכאות‬

                                                                       ‫(שו"ע)‪.‬‬
‫ב‪ .‬כיצד עושה בענין המעות ‪ -‬מראה לו כיסים של דינרין‪ ,‬והא"י חותם ומעלה‬

                          ‫בערכאות‪ ,‬אבל אסור ליתן לו מעות להדיא‪{ .‬ס"ק מה}‪.‬‬
   299   300   301   302   303   304   305   306   307   308   309