Page 309 - IYUN
P. 309
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שז -דיני שבת התלוים בדבור שט
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) ה .במה שהתירו אם לא הזכיר שיקנה בשבת ,האם מותר הישראל ליהנות ממנו
באותה שבת -כ' הט"ז דלא יהנה הישראל ממנו באותה שבת ,דעכ"פ עשה
בשביל ישראל ,דאף שמיירי בזה שקיצץ לו שכר ,לא מהני ,אבל הא"ר והתו"ש
חולקין{ .ס"ק טו}.
ו .ליתן לו בגדים למכור ,באיזה אופן הותר -מותר ליתן לו בגדים למכור ,ובלבד שלא
יאמר לו למכרן בשבת (רמ"א).
ז .נכרי השכור להוליך סחורתו ,מה הדין( :א) לקחה מבית הישראל בשבת -אף בקצץ
ולא ייחד שיוליכנו בשבת אפ"ה אסור ,כיון שלוקח מבית ישראל בשבת ,ובעניננו
שהסחורה היא של ישראל ,אפילו יחד לו מקום והניח שם הסחורה לא מהני.
{ס"ק טז}.
[והיו עונשין אותו ,אך אם טעה וסבר שמותר אין עונשין אותו ונאמן לומר שוגג הייתי].
(ב) לקחה קודם שבת -אף על פי שמפליג בשבת מחוץ לתחום ,שרי .כיון שקצץ
לו שכר ואדעתא דנפשיה קעביד{ .ס"ק יז}.
סעיף ט
ב] 'ממצוא חפציך' במינכרא מילתא:
א .להחשיך כדי לתלוש פירות שבתוך התחום -מותר ,ולא אסרו להחשיך אלא בסוף
התחום משום דמינכרא מלתא (שו"ע).
ב .בעומד אצל הגינה -הרי מנכר מילתא ע"י עמידתו שרוצה לעשות בה איזה דבר
במו"ש{ .ס"ק לט}.
ג .לילך בתוך שדהו וכד' ,לראות מה צריך לעשות -אסור ,ואפילו אם היא בתוך
התחום ,דהתם מינכרא מילתא בכל גוונא שהוא מחשב לעשות בה איזה פעולה,
כגון שהוא סמוך לזמן חרישה או לזמן קצירה או לזמן ניכוש השדה וכדומה ,וזה
אסור משום ממצוא חפצך{ .ס"ק מ}.
ד .לטייל על פתח המדינה ,כדי לצאת משחשיכה למרחץ -אסרו בגמרא מטעם זה,
משא"כ בעניננו לא מינכרא מילתא אלא כשמחשיך בסוף התחום ,שאז נראה
שמחשיך כדי לעשות אח"כ במו"ש דבר שהיה אסור לעשותו בשבת{ .ס"ק מ}.
ה .באין כוונתו לזה -אינו אסור אלא כשכונתו באמת לזה ,אבל אם כונתו להחשיך כדי
לילך אח"כ בלילה ,מותר ,דעצם ההליכה אינו דבר איסור{ .ס"ק מ}.
הולך
במדבר
(שמד)
