Page 314 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫שיד‬

‫של בשמים שמקפידים עליו שלא יתלכלך (שו"ע)‪ .‬הגה‪ :‬וה"ה כלים המיוחדים‬
‫לסחורה ומקפיד עליהם (רמ"א)‪ .‬ובגמרא חשיב עוד כמה דברים שהוא ג"כ בכלל‬
‫זה‪ ,‬כגון סיכי זיירי ומזורי [הם כלי אורגין]‪ ,‬ומסר הגדול [הוא מגירה גדולה שקוצצין בה‬
‫קורות] ויתד של מחרשה‪ ,‬ובכולהו הטעם דכיון דקפיד עלייהו מייחד להו מקום‬
‫{ד"ה חוץ}‪ .‬וה"ה שארי דברים שמקפיד עליהם שלא להשתמש בהם תשמיש אחר‬
‫כדי שלא יתקלקלו‪ ,‬כגון סכין של רצענים‪ ,‬או נייר חלק שעומד לכתיבה‪ ,‬וכל כה"ג‪.‬‬

‫{ס"ק ג}‪.‬‬
‫ב‪ .‬הטעם שהוא מוקצה ‪ -‬שמחמת חשש הפסד הוא מקפיד עליהם שלא לטלטלם‬

‫ומקצה אותם מדעתו‪{ .‬ס"ק ב}‪.‬‬
‫ג‪ .‬מה דינו ‪ -‬אסור לטלטלו בשבת ואפילו לצורך מקומו או לצורך גופו (שו"ע)‪ ,‬דהיינו‬

‫שצריך לגוף הדבר למלאכה אחרת של היתר {ס"ק ד}‪.‬‬
‫ד‪ .‬מה הדין‪( :‬א) בדבר שמקפידים עליו‪ ,‬אך הוא אינו מקפיד ‪ -‬לא הוי לדידיה מוקצה‬

‫מחמת חסרון כיס {ס"ק ו}‪.‬‬
‫(ב) אינו מקפיד עליהם אך מיוחדים לסחורה ונתנם באוצר ‪ -‬ג"כ שרי לטלטל {ס"ק‬

‫ז}‪.‬‬

‫סעיף ב‬
‫ה‪ .‬בקביעת מקום מפני גדלו או מפני כבדו‪ ,‬האם נתבטל שם כלי ממנו‪( :‬א) בסתמא‬
‫אפילו אינו רגיל לטלטלה בימות החול‪ .‬ומ"ט ‪ -‬לא אמרינן דמפני כבדותה הוא‬

‫קובע לה מקום ומקצה אותה מדעתו מלטלטלה‪ .‬ואפילו אם הוא משוי של כמה‬
‫בני אדם‪{ .‬ס"ק ח ‪-‬ט‪ .‬ועי' אות ט}‪.‬‬

‫(ב) זהיר שלא להניעה ממקומה כדי שלא תיפסד ותתקלקל ‪ -‬הוא בכלל מוקצה‬
‫מחמת חסרון כיס‪{ .‬ס"ק ח}‪.‬‬

‫(ג) אבן גדולה וקורה גדולה‪ ,‬שמיוחדים לתשמיש ויש בהן תורת כלי ‪ -‬שרי‬
‫לטלטלן‪{ .‬ס"ק ח}‪.‬‬

‫סעיף ג‬

‫ג[ כלי שמלאכתו לאיסור‪:‬‬
‫א‪ .‬כשמלאכתו לאיסור ולהיתר‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬לא מקצה דעתו מניה‪{ .‬ס"ק כ}‪.‬‬