Page 363 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שטז ‪ -‬צידה האסורה ומותרת בשבת שסג‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫ביתו ולא לצוד העוף‪[ .‬ובאמת א"א ליזהר בזה כלל‪ ,‬על כן כדי להנצל מחלול שבת ראוי ליזהר‬
‫כשקונה עוף מחדש והבית קצר‪ ,‬יהיה קשור אצלו עד אחר השבת]‪{ .‬ד"ה והלך לו}‪.‬‬

‫(ב) כשהבית גדול‪ ,‬או שהעוף כבר מורגל בבית ובא מעצמו לערב למקומו – דאין‬
‫בצידתו לכו"ע רק איסור דרבנן‪ ,‬י"ל כה"ג לא גזרו‪ ,‬אחרי שכבר ניצוד קצת פ"א‪.‬‬

‫{ד"ה והלך לו}‪.‬‬

‫ח[ לנעול כדי לשמור כלי ביתו‪:‬‬
‫יודע שיש צבי בתוך ביתו‪ ,‬האם מותר לנעול כדי לשמר כלי ביתו‪ ,‬ומ"ט‪( :‬א) באינו‬

‫מתכוין – אסור‪ ,‬דהוי פסיק רישיה ואסור מן התורה‪{ .‬ס"ק כה}‪.‬‬
‫(ב) במתכוין לשניהם – כל שכן דאסור {ס"ק כה ועי' אות לג}‪.‬‬

‫(ג) כשעיקר כוונתו לשמירת ביתו –להרשב"א מותר‪ ,‬אולם לדינא אין דעת‬
‫הפוסקים להקל בזה בכל גווני‪{ .‬אות לג}‪.‬‬

‫סעיף ז‬

‫ט[ צידת נחש‪:‬‬
‫א‪ .‬לרפואה – חייב (שו"ע)‪ ,‬דמקרי דבר שבמינו ניצוד‪{ .‬ס"ק כו}‪.‬‬
‫ב‪ .‬בשביל שלא ישכנו‪ ,‬במקום שאין דרך נחשים להמית‪ ,‬ואין רצין אחריו – מותר‬
‫(שו"ע)‪ .‬והטעם דהא הוי מלאכה שאין צריך לגופה‪ ,‬דהא אינו צריך לצוד אלא‬
‫שלא ישכנו‪ ,‬ואם היה יודע שיעמוד ולא יזיקנו לא היה צד‪ ,‬וקי"ל דמלאכה שאינו‬
‫צריך לגופה פטור אבל אסור מדרבנן‪ ,‬והכא משום הזיקא אפילו איסור דרבנן‬
‫ליכא‪ .‬ואפי' להרמב"ם דמחיב בעלמא במלאכה שאצל"ג‪ ,‬מודה בזה‪ ,‬דזה לא‬
‫מיקרי מלאכה כלל והוי כמתעסק בעלמא כיון שאין רצונו בעצם הצידה כלל‬

‫ואדרבה כונתו להבריח אותו מעליו‪{ .‬ס"ק כז}‪.‬‬

‫סעיף ח‬

‫י[ צידת שרצים‪:‬‬
‫א‪ .‬שמונה שרצים האמורים בתורה‪( :‬א) הצדן בסתמא – חייב‪ ,‬דבאותן המינים יש‬
‫להן עורות ומסתמא צדן לצורך זה {ס"ק כח}‪ .‬ויש עוד טעם‪ ,‬דאין דרכן להזיק‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬