Page 366 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫שסו‬

‫סעיף ט‬

‫יג[ צידת פרעוש‪:‬‬
‫א‪ .‬פרעוש על בשרו ועוקצו – אסור לצודו אא"כ הוא על בשרו ועוקצו (שו"ע)‪ .‬דמשום‬
‫צערא דעקיצה לא גזרו רבנן על איסור צידה‪ .‬ויש מקילין גם כשהוא על חלוקו‬

‫מבפנים‪ ,‬פן יבא לידי עקיצה {ס"ק לז}‪.‬‬
‫ב‪ .‬על בשרו ומצוי לבוא לידי עקיצה – הגר"א כ' דהאי עוקצו דוקא הוא‪ .‬ובא"ר מצדד‬

‫לפסוק כהט"ז באם הוא על בשרו דמצוי לבוא לידי עקיצה {ס"ק לז ואות סג}‪.‬‬
‫ג‪ .‬על חלוקו מבפנים ‪ -‬יש מקילין גם כשהוא על חלוקו מבפנים ליטלו בידו ולהשליכו‬
‫פן יבא לידי עקיצה‪ .‬ואם אפשר לו להפילו לארץ בלי נטילה ביד‪ ,‬בודאי נכון‬
‫להחמיר בזה‪ .‬ובא"ר הביא בשם ספר יראים דירא שמים יפרוש והצדן לא הפסיד‪.‬‬
‫והנה באמת יש בזה פלוגתא דרבותא‪ ,‬על כן מהנכון להחמיר לכתחלה‪ ,‬ואין‬

‫למחות ביד המקילין‪{ .‬ס"ק לז ואות סג}‪.‬‬
‫ד‪ .‬לפלות בגדיו – מותר לפלות הבגדים מפרעושים בשבת‪ ,‬אך יזהר שלא יטלם בידו‬

‫דהוא בכלל צידה‪ ,‬רק יפילם מעליו‪{ .‬ס"ק לו}‪.‬‬
‫ה‪ .‬למוללו בידו – לא ימללנו בידו שמא יהרגנו (רמ"א)‪ ,‬ובא"ז מצדד להקל במלילה‪,‬‬
‫[והיינו כשעוקצו דאל"ה אסור ללקחו בידו משום צידה]‪ ,‬וגם יזהר שלא ימללנו בדוחק‬
‫דיבוא לידי הריגה‪ .‬ומ"מ למעשה נראה שאין להקל בזה‪ ,‬אחרי דדעת רש"י‬
‫והתוספות והרא"ש ורבינו ירוחם בהדיא להחמיר בזה וגם הרמ"א הביא זה לפסק‬

‫הלכה‪{ .‬ד"ה לא ימללנו}‪.‬‬
‫ו‪ .‬להורגו – אסור (שו"ע)‪ ,‬משום נטילת נשמה‪ .‬ואפילו אם עוקצו אסור להרגו‪{ .‬ס"ק‬

‫לח}‪.‬‬

‫יד[ כינה‪:‬‬
‫א‪ .‬האם מותר להרגה ומ"ש מפרעוש – מותר להרגה (שו"ע)‪ .‬והטעם דמחלקינן בין‬
‫פרעוש לכנה הוא‪ ,‬דכל מלאכות דשבת ממשכן ילפינן להן‪ ,‬וילפינן מיתת כל‬
‫בע"ח לחיוב משחיטת אילים מאדמים שהיו במשכן בשביל עורותיהן‪ ,‬ולאו דוקא‬
‫ע"י שחיטה דה"ה ע"י הכאה וחניקה או נחירה וכל כי האי גוונא‪ ,‬כיון שבא עי"ז‬
‫נטילת נשמה חייב‪ ,‬ואמרינן מה אילים מאדמים שפרים ורבים אף כל שפרים‬
‫ורבים‪ ,‬לאפוקי כנה דאינה באה מזכר ונקבה אלא באה מן הזיעה‪ ,‬לא חשיבא‬
‫בריה‪ ,‬אבל פרעוש אף על פי שגם היא אינה פרה ורבה‪ ,‬מ"מ כיון שהוייתה מן‬