Page 367 - IYUN
P. 367
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שטז -צידה האסורה ומותרת בשבת שסז
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) העפר יש בה חיות כאלו נברא מזכר ונקבה וחייב עליה משום נטילת נשמה{ .ס"ק
לח ועי' ד"ה לא ימללנו }.
ב .המפלה בגדיו – לא יהרגם (שו"ע) ,דכיון שמצויים שם פרעושים ,גזרינן שמא יהרוג
ג"כ פרעושים{ .ס"ק מב}.
ג .מלילה בידיו – מוללן בידו וזורקן (שו"ע).
ד .לזורקה למים – מותר ,דהריגה גופא אינו אלא גזירה ,ולא גזרו בזה[ .אבל בפרעושים
דיש בהן חשש דאורייתא אסור גם בזה דהוא כמו הריגה ממש]{ .ס"ק מב}.
ה .המפלה ראשו – מותר להורגם (שו"ע) ,דבראש אינו מצוי פרעושים ולא שייך לגזור
בשבילם[ .וה"ה מפלה בבשרו]{ .ס"ק מג}.
טו[ רמשים:
א .רמשים שהתהוו מן הגללים ומן העיפוש ,מהו להורגם – פטור[ .ואסור מדרבנן]{ .ס"ק
מא ועי' אות סז}.
ב .תולעים שנוצרו מן הפירות( :א) הגדלים בפירות כשהם מחוברים –יש בהן איסור
דאורייתא להרגן ,דמקרי שרץ גמור[ .ואף שתחלת ברייתם לא הוי מזכר ונקבה ,יש בכחם
לפרות ולרבות (ע"י הטלת בצים) .והרמב"ן פליג]{ .ס"ק מא וד"ה להרגה}.
(ב) נתהוו מן הפירות שהבאישו [אחר שנתלשו] – פטור [ואסור מדרבנן]{ .ס"ק מא}.
סעיף י
טז[ הריגת מזיקין:
א .חיה ורמש הנושכים( :א) ממיתין ודאי – נהרגים בשבת ,אפילו אין רצין אחריו
(שו"ע).
(ב) במקום שאינם ממיתין – אם רצין אחריו ,מותר להרגם (שו"ע)[ .וכן אם נושפים
בו .ואולי אף ברצין אין מותר רק בנושפין בו {ד"ה כגון}] .ולדעת הרמב"ם דמחייב
במלאכה שאין צריך לגופה ,צ"ל דברצין אחריו איכא חשש סכנתא ושרי .מיהו
לדידן דסבירא לן מלאכה שאין צריכה לגופה מדרבנן הוא דאסירא ,אף שאין
ספק פקוח נפש כלל שרי משום צערא בעלמא כדי שלא יוזק{ .ס"ק מה}.
ב .לדרסם לפי תומו – מותר (שו"ע) ,דמלאכה שאין צריכה לגופה היא ,והכא כשהן
מזיקין ,אפילו מדרבנן לא גזרו כשאין הורגן להדיא ,אלא שיראה לפני הרואה
כאלו אינו מתכוין ,שלא יאמרו זה נוטל נשמה בשבת במתכוין ולא ידעו לחלק.
הולך
במדבר
(שמד)
