Page 371 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שיז ‪ -‬דיי קשירה ועניבה בשבת שעא‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫(ב) עד שבעה ימים – יש מקילין לומר דעד שבעה ימים לא מקרי של קיימא‪.‬‬
‫{רמ"א וס"ק ה}‪.‬‬

‫ו‪ .‬קשירה לצורך מצוה‪ :‬קשר שאינו של קיימא‪ ,‬העשוי לזמן‪ ,‬והוא מעשה אומן – לצורך‬
‫מצוה מותר לקשור קשר שאינו של קיימא (שו"ע)‪ ,‬אפילו הוא עשוי לזמן‪ .‬ואפילו‬
‫הוא מעשה אומן‪ ,‬דאל"ה אפילו בלא מצוה שרי‪[ .‬ומיירי כשא"א בענין אחר דאל"ה‬
‫יעשהו מעשה הדיוט או עניבה לבד וימדוד בו ולא יצטרך להתיר איסור דרבנן]‪ .‬וכ' הבי"מ‬
‫דהוא רק דעת הרמב"ם והטור‪ ,‬אבל לרש"י והתוספות וברטנורה שם מצדד‬

‫דקשר האסור אסור אפילו במקום מצוה‪{ .‬ס"ק יב יג ואות ו}‪.‬‬
‫ז‪ .‬שני קשרים ‪ -‬י"א דיש ליזהר שלא להתיר שום קשר שהוא שני קשרים זה על‬
‫זה‪ ,‬דאין אנו בקיאים איזה מקרי קשר של אומן (רמ"א)‪[ ,‬כיון דלרי"ף ורמב"ם אסור‬

‫לכתחלה באומן אפילו כשמתיר בו ביום ואין אנו בקיאין מהו קשר של אומן ומסתברא דכל‬
‫קשר שקושרין אותו הדק היטב הוי של אומן‪ ,‬לכך אנו נזהרים בכל קשר שהוא של שני קשרים‬
‫דשני קשרים הוי קשר אמיץ‪ .‬ומש"כ שום קשר ר"ל אפילו אותן קשרים המבוארין לקמן בסימן‬

‫זה דמותר לקשור ולהתיר היינו דוקא בקשר אחד‪{ .‬ס"ק יד ואות ז}]‪.‬‬
‫ח‪ .‬קשר אחד בראש אחד של חוט או של חבל – דינו כשני קשרים (רמ"א)‪ ,‬דאז מתהדק‬

‫שפיר ומקרי קשר של אומן‪{ .‬ס"ק טו}‪.‬‬
‫ט‪ .‬ע"י א"י‪ :‬קשר אמיץ העשוי לזמן אבל לא לתמידות – יש להקל ע"י א"י לקשור‬

‫ולהתיר אם הוא לצורך הרבה דהוי שבות דשבות‪{ .‬ס"ק כה}‪.‬‬

‫ב[ בכללי מתיר‪:‬‬
‫א‪ .‬מהו שחייבים עליו‪ ,‬מה אסור מדרבנן‪ ,‬ומה מותר – לענין התרתו דינו כמו לענין‬
‫קשירתו (רמ"א)‪ .‬דאם הוא קשר שחייבין על קשורו‪ ,‬חייבין על התירו‪ ,‬וכל שהוא‬

‫פטור אבל אסור או מותר לכתחלה‪ ,‬גם בהתירו כן הוא‪{ .‬ס"ק ז}‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם מותר לנתק קשר שמותר להתירו – מותר לנתקו אם הוא לצורך‪ ,‬ואין לעשות‬

‫כן בפני ע"ה‪ ,‬שלא יבא להקל יותר‪{ .‬ס"ק ז}‪.‬‬
‫ג‪ .‬דרכו לעשות עניבה ונקשר שלא בכוונה‪ ,‬מה דינו – דינו כקשר שעשוי להתיר בכל‬

‫יום‪{ .‬ס"ק כג}‪.‬‬
‫ד‪ .‬האם במלאכת 'מתיר' חייב‪ ,‬אפילו שלא ע"מ לקשור‪ ,‬ובאיזה אופן –הרא"ש כתב‬
‫שאינו מחויב במתיר כי אם במתיר ע"מ לקשור קשר ש"ק‪ ,‬ומדרבנן אסור בכל‬
‫גוני‪ .‬ודע דהרבה פליגי על הרא"ש‪ .‬וצ"ע על דברי הרא"ש‪ ,‬דבשיש תיקון ע"י‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬