Page 43 - IYUN

‫ערב‬
‫שבת‬

‫(רמב‪-‬רנט)‬

‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי רמט ‪ -‬דינים השייכים לערב שבת מג‬

‫ד‪ .‬סעודת ברית מילה ופדיון הבן – סעודה שזמנה ע"ש כגון ברית מילה או פדיון הבן‪,‬‬
‫מותר (רמ"א)‪[ .‬וה"ה סעודת סיום מסכתא {ד"ה או פדיון}]‪.‬‬

‫ואפילו אם אינה בשמיני ללידתו‪ ,‬כגון שהיה חולה בשמיני ונדחית‪ ,‬מ"מ מקרי‬
‫זמנה קבוע‪ ,‬דכל שעתא ושעתא זמנה הוא‪ ,‬דאסור להניחו ערל אפילו יום אחד‪.‬‬
‫וכן בפדיון הבן אפילו עבר זמנו מ"מ כיון שמן הדין אפילו אחר שלושים יום כל‬
‫שעתא ושעתא רמיא חיובא עליה לפדותו‪ ,‬ממילא מותר לעשות גם כן הסעודה‪.‬‬

‫{ס"ק יב}‪.‬‬
‫והמג"א הביא בשם הלבוש דאף אם לא יוכל לקיים סעודת שבת בלילה כלל מפני‬
‫אכילה גסה‪ ,‬אין לו לחוש לזה‪ ,‬כיון דהוא עוסק עתה בסעודת מצוה‪ ,‬ויקיים למחר‬
‫שלוש הסעודות‪ .‬אמנם השולחן ערוך לא התיר רק אם ע"י זה לא תהיה אכילתו‬
‫בלילה לתאבון‪ ,‬משא"כ אם עי"ז יהיה בלילה אכילה גסה‪ ,‬דלא נחשבה אכילה‬

‫כלל‪ ,‬מסתברא דיש למנוע מלאכול הרבה כדי שלא יבוא לזה‪{ .‬ד"ה מותר}‪.‬‬

‫ג[ סעודה רגילה מט' שעות ולמעלה;‬
‫א‪ .‬לאכול ולשתות בלא קביעות סעודה – מותר‪ .‬ואין בכלל זה אם הוא שותה כ"כ‬
‫הרבה מיני משקה עד שיהא שבע‪ ,‬כי הוא בודאי מקלקל תאות המאכל‪ ,‬והחוש‬
‫יעיד על זה‪ ,‬ולפעמים יוכל להבטל ע"י שכרותו מסעודת שבת לגמרי‪ ,‬ועל כן‬

‫מצוה להמנע מזה עכ"פ מתשע שעות ולמעלה‪{ .‬ס"ק יד}‪.‬‬
‫ב‪ .‬סעודה רגילה – מצוה להמנע מלקבוע סעודה (שו"ע)‪ .‬ואם התחיל אינו מפסיק‪.‬‬

‫{ס"ק טז}‪.‬‬

‫ג‪ .‬לאכול מעט להשקיט רעבונו – אינו בכלל קביעת סעודה לענין זה‪{ .‬בד"ה מלקבוע}‪.‬‬
‫ד‪ .‬קובע עצמו לשתיה בסעודה – בסעודה ומשתה אם קובע עצמו לשתות‪ ,‬אסור כל‬

‫היום‪ ,‬מפני שיוכל להבטל עי"ז מסעודת שבת‪{ .‬אות יט}‪.‬‬
‫ה‪ .‬עשיר שדרכו בכל יום לאכול סעודה רחבה – בערב שבת יש למנוע מלעשות כן‪ ,‬כדי‬

‫שיאכל לתאבון בלילה‪{ .‬ד"ה שאינו}‪.‬‬
‫ו‪ .‬מזונות קודם הסעודה – אין לאכול גרימז"ל או שארי מיני מזונות קודם הסעודה‪,‬‬

‫[אחר הקידוש]‪ ,‬כדי שיהא תאב לאכול‪{ .‬ד"ה מותר}‪.‬‬
‫ז‪ .‬שיעור הזמן בימות החורף הקצרים – בימות החורף בזמן שהימים קצרים מאד‬
‫מצוה להמנע מלקבוע סעודה הרגילה אפילו קודם ט' שעות כל שהוא משער‬

‫בנפשו שעי"ז לא יהיה תאב לאכול בלילה {ס"ק יז}‪.‬‬