Page 39 - IYUN
P. 39

‫ערב‬
  ‫שבת‬

      ‫(רמב‪-‬רנט)‬

                 ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי רמח ‪ -‬דיי המפליג בספינה וההולר בשיירא לט‬

                 ‫ג‪ .‬בספינה עצמה כמה מהלך – מהלך את כולה‪ ,‬אפילו אם יצא מבערב לביתו אחר‬
                                 ‫שקנה שביתה‪ ,‬כיון ששבת באויר מחיצות מבעוד יום‪{ .‬ס"ק כב}‪.‬‬

                 ‫ד‪ .‬חל יו"ט ער"ש האיך ינהג ומ"ט – אפילו אם חל יו"ט ערב שבת‪ ,‬שרי לקנות שביתה‪,‬‬
                 ‫ואין בזה משום הכנה משבת ליו"ט‪ .‬ואינו מועיל לזה הקנין שביתה שקנה מעיו"ט‪.‬‬

                                                                                                   ‫{ס"ק כג}‪.‬‬

                 ‫ה‪ .‬האיך נכון לקנות שביתה ומ"ט – יש עושין קידוש בספינה ואח"כ חוזרים לביתם‬
                 ‫ולנים שם ולמחר חוזרין לספינה ומפליגין‪ .‬וכן נהגו במקצת מקומות ואין למחות‬
                 ‫(רמ"א)‪ .‬וגם לדעה זו בעינן שישב שם כל בין השמשות לקנין שביתה‪ ,‬אלא‬
                 ‫שסוברין דלכתחילה נכון לעשות שם ג"כ קידוש ולאכול מעט‪ ,‬כדי לפרסם הדבר‬

                                                 ‫שקנו שם שביתה ולא יבואו לחשדם‪{ .‬ס"ק כד}‪.‬‬
                 ‫ו‪ .‬האם מותר להפליג בשבת בקניית שביתה בע"ש בים הגדול ומ"ט – כל זה איירי‬
                 ‫בנהרות הנובעין דווקא‪ ,‬דאדברי המחבר קאי הרמ"א‪ ,‬ובאיזה מקומות נתפשט‬
                 ‫המנהג להפליג ע"י קנין שביתה אפילו בים הגדול בשבת‪ ,‬ולא חיישי לטעם עונג‬
                 ‫שבת‪ ,‬אבל במ"צ כ' דאין להקל נגד רוב הפוסקים‪ ,‬ומ"מ במקום שנהגו היתר‬
                 ‫בזה אין למחות‪ ,‬וכמו שכתב בב"י דיש להם על מי שיסמכו‪ ,‬והוא שיטת הרמב"ן‬
                 ‫דס"ל דטעם איסור הפלגה בספינה הוא דווקא בספינה שרובה ישראל‪ ,‬דאז הא"י‬
                 ‫העושים מלאכה בספינה הוא בשבילן‪ ,‬אבל לא כשרובה א"י‪ .‬ולפי"ז אם הספינה‬

                                                          ‫יושביה ישראל‪ ,‬בודאי אסור‪{ .‬ד"ה וכן}‪.‬‬

                                                   ‫סעיף ד‬

                                                 ‫ד[ היוצאים בשיירא במדבר ‪ -‬האם מותרים;‬
                 ‫א‪ .‬לצאת ג' ימים קודם השבת – יצטרכו לחלל שבת‪ ,‬ואסורים לצאת (שו"ע)‪ .‬ואפילו‬

                                                                       ‫באיסור דרבנן‪{ .‬ס"ק כה}‪.‬‬
                 ‫ב‪ .‬ביום ראשון עד יום שלישי – ביום ראשון ובשני ובשלישי‪ ,‬מותר לצאת (שו"ע)‪ .‬דהם‬
                 ‫נקראים על שם שבת העבר‪ ,‬ואין צריך להזהר עתה שלא יבואו לידי חילול שבת‬

                                                                                 ‫הבא‪{ .‬ס"ק כו}‪.‬‬
                 ‫ג‪ .‬העולה לאר"י באיזה אופן הותר ומ"ט – העולה לא"י‪[ ,‬י"א דווקא כדי להתישב בה‪ ,‬וי"א‬
                 ‫אפי' ע"מ לחזור‪{ .‬מ"ב ס"ק כח}]‪ ,‬אם נזדמנה לו שיירא‪ ,‬אפילו בע"ש‪ ,‬כיון דדבר מצוה‬
                 ‫הוא‪ ,‬יכול לפרוש‪ ,‬ופוסק עמהם לשבות‪[ ,‬והפסיקה היא לעיכובא‪{ .‬מ"ב ס"ק כט}]‪ .‬ואם‬
   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44