Page 35 - IYUN
P. 35
ערב
שבת
(רמב-רנט)
עיון ההלכה סימי רמז -דיי א"י המביאים כתבים בשבת לה
ב .בקוצב לו עכ"פ דבר מועט עבור זה – הוי כקצץ כיון שקיבל עליו שיתן שכרו ,וכ"כ
בח"א{ .ס"ק טז}.
ג .במקום שהא"י מתחיל עם הישראל לומר שילך לו בחנם – ודאי דעתו על הטובה
שיקבל ממנו ושרי (רמ"א).
סעיף ה
ד[ נכרי ההולך מעצמו למקום ,האם מותר ליתן לו אגרת:
א .אם יש שהות להגיע לשם מבעוד יום – מותר בכל גוונא (שו"ע) .היינו אפילו לא
קצץ ליתן לו שכר אלא בסתמא [דקיי"ל בס"א דאסור לשלוח על ידו כשאין קבוע בי דואר
דחיישינן שמא לא ימצאנו בביתו וילך אחריו בשבת] ,כיון שאין הא"י הולך בשליחותו
אלא שמעצמו הולך לשם ,בודאי אם לא ימצאנו לא יחפש אחריו{ .ס"ק יח}.
ב .אם אין שהות להגיע לשם מבעוד יום – אסור אף בזה ,דאף דהליכתו בשביל עצמו
הוא ,מ"מ מה שנושא המכתב הוא בשביל ישראל{ .ס"ק יח ועי' אות יז{.
ג .ביודע שמרבה הדרך בשבילו – אסור [ב"י]{ .ס"ק יז{.
ד .ליתן לו בשבת – אסור לכו"ע אפילו בהולך מעצמו ,ואפילו קצץ לו שכר מבעוד יום
עבור זה .וע"כ אסור ליתן אגרת על הפאצט בשבת ,אפילו במקום שיש עירוב.
[ומע"ש מותר ,דעל הפאצט הוי תמיד קצץ ,דאף אם אינו משלם כאן מ"מ יצטרך לשלם מי
שנשתלח לו]{ .ס"ק יח}.
ה .ליתן לפאצט ע"י א"י – אסור .אך במקום הפסד גדול יש להתיר בכה"ג ,דהוי שבות
דשבות במקום פסידא דמותר .ושלא במקום הפסד יש להחמיר אפילו בע"ש
שלא ליתן לא"י האגרת שהוא יתן אותו על הפאצט בשבת ,ואפילו בקצץ ,שהרי
מייחד מלאכתו על שבת{ .ס"ק יח{.
סעיף ו
ה[ שכירו -האם נחשב כקצץ:
א .בשכירו לשנה או יותר – מי שיש לו שכיר א"י לשנה או יותר ,אסור לשלחו ע"ש
באיגרת (שו"ע) .דמה שהוא שכירו לשנה לא נחשב כקציצה[ ,דעיקר טעמא דקציצה
מהני משום דאין לישראל נפק"מ מזה ,דאם לא יעשה ביום ה' יעשה ביום אחר והא"י אדעתא
