Page 30 - IYUN
P. 30

‫‪ ‬עיון ההלכה‬  ‫ל‬

‫אם מתנה שהאינו יהודי ישאיל לו על יום אחד יותר מותר‪ .‬ובהגהות מיימוני‬
‫מוכח דאפילו שכירות באופן זה ג"כ שרי‪ .‬והנה מוכרחין אנו לומר דטעם ההיתר‬
‫הוא כמו שכתב הגר"א בביאורו‪ ,‬דכאן לא שייך הטעם שכתב הרא"ש באיסור‬
‫שכירות לאינו יהודי משום דיש רוח לישראל‪ ,‬ולפי זה במתנה שיתן לו האינו‬
‫יהודי אח"כ בשביל זה את כליו על יום אחד יותר הרי יש לו רוח עי"ז‪ ,‬וצ"ע‪{ .‬סק"ה‬

                                                                               ‫וד"ה ומותר}‪.‬‬

‫ו‪ .‬כלים שאין עושין בהם מלאכה – אפילו בשבת מותר להשאיל לו באופן זה‪ ,‬דלא‬
           ‫מקרי שכר שבת‪[ .‬ודוקא בעיר המוקפת חומה כדלהלן]‪{ .‬ס"ק ד וד"ה ומותר}‪.‬‬

                             ‫•ƒ Œ‡             ‬

                                  ‫סעיף ב‬

                                       ‫ב[ השאלה בשבת‪ :‬האם מותר ומ"ט;‬
‫א‪ .‬במקום שאין העיר מוקפת חומה – אסור להשאיל שום כלי לאינו יהודי בשבת‪,‬‬
‫ואפילו בערב שבת אם הוא סמוך לחשכה‪ ,‬כל שאין שהות להוציאו מפתח ביתו‬
‫של המשאיל קודם חשכה‪[ ,‬קודם שתשקע החמה {סק"ח}]‪ ,‬מפני שהרואה סבור‬

                                                     ‫שהישראל צוהו להוציאו‪.‬‬
‫ב‪ .‬לדידן דלית לן ר"ה גמורה – אפילו לדידן אסור‪ ,‬דאמירה לאינו יהודי שבות הוא‬

                                                  ‫ואפילו במילי דרבנן‪{ .‬סק"ט}‪.‬‬
‫ג‪ .‬בעיר המוקפת חומה ‪ -‬שרי להשאילו כלים שאין עושים מלאכה בה [אפילו בשבת]‪.‬‬
‫ולמכור לו ולהשכירו אסור אף בזה‪ ,‬שלא יאמרו שמכר והשכיר לו בשבת‪{ .‬סק"ט}‪.‬‬

                                  ‫סעיף ג‬

                                       ‫ג[ להשאיל או להשכיר בהמתו לא"י‪:‬‬
‫א‪ .‬מ"ט האיסור והאם נאסר אפילו ביום ראשון – אפילו ביום ראשון ואפי' בהבלעה‪,‬‬

                                ‫שאדם מצווה על שביתת בהמתו‪{ .‬שו"ע וסק"י}‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם מועיל להתנות; (א) שיחזרנה קודם השבת – מועיל להתנות‪ ,‬שכלתה השאלה‬

                                               ‫והשכירות קדם השבת‪{ .‬רמ"א}‪.‬‬
‫(ב) שתנוח בשבת – אין האינו יהודי נאמן על כך‪ ,‬ומרתת נמי לא מרתת לעשות‬
‫בה מלאכה‪ ,‬כיון שהוא ברשותו ע"י שאלה או שכירות‪ ,‬ולא נתפס עליו כגנב ע"י‬

                                                             ‫זה‪{ .‬רמ"א וסקי"ג}‪.‬‬
   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35