Page 26 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫כו‬

‫סימן רמה ‪ -‬ישראל וא"י שותפין‪ ,‬איך יתנהגו בשבת‬

‫פתיחה [מ"ב]‬
‫א‪ .‬בהתנו מתחילה עבוד אתה בשבת ותקח כפי מלאכתך‪ ,‬ואני אעבד כנגדך יום אחד‬

‫בחול ואטול כפי מלאכתי – הוא ההיתר גמור‪.‬‬
‫ב‪ .‬בלא התנו מתחילה‪ ,‬רק בשעת חלוקה אומר לא"י‪ ,‬טול אתה כנגד עמלך בשבת ואני‬

‫בחול – זה ודאי אסור‪.‬‬
‫ג‪ .‬לא התנו ובשעת חלוקה חלקו סתם בשווה – בעיא בגמ' ולא איפשטא‪ ,‬ופסק‬
‫הרמב"ם לחומרא‪ ,‬והרא"ש לקולא‪ ,‬והמחבר סתם כהרמב"ם‪ ,‬והרמ"א פסק‬

‫בהג"ה כהרא"ש במקום הפסד גדול‪.‬‬
‫ד‪ .‬התנו קודם שבאו להשתתף‪ ,‬ובשעת חלוקה נתרצו לחלוק בשוה –מותר‪.‬‬
‫ה‪ .‬אם לא נודע אח"כ רוח של כל אחד ואחד על יומו – רשאין לכתחילה לחלוק בשוה‪.‬‬

‫[ויכול הישראל להכריחו על כך‪{ .‬אות ה}]‪{ .‬מ"ב ס"ק ו}‪.‬‬

‫סעיף א‬

‫א[ ישראל וא"י שיש להם שדה או תנור וכו' בשותפות‪:‬‬
‫א‪ .‬אם התנו מתחילה שיהיה שכר השבת לא"י לבדו ושכר יום א' כנגד יום השבת‬
‫לישראל לבדו – אם התנו מתחלה בשעה שבאו להשתתף‪ ,‬שיהיה שכר השבת‬
‫לאינו יהודי לבדו‪ ,‬ושכר יום אחד כנגד יום השבת לישראל לבדו‪ ,‬מותר (שו"ע)‪.‬‬
‫דכיון שהתנו בתחילה‪ ,‬לא הוטל על הישראל כלל מעיקרא לעשות בשבת‪ ,‬ואין‬

‫האינו יהודי שלוחו‪{ .‬סק"ב}‪.‬‬
‫אם מתנה עמו בשעת התנאי שלבסוף יבואו לחשבון שיהיה השכר לשניהם‬

‫בשווה‪ ,‬אסור‪ ,‬דהוא עמו כשותף גם ביום השבת‪{ .‬סק"ד}‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם לא התנו בתחלה – כשיבואו לחלוק‪ ,‬נוטל הא"י שכר השבתות כולם‪ ,‬והשאר‬
‫חולקים אותו (שו"ע)‪ .‬ויש מתירין השכר בדיעבד אפי' לא התנו וחלקו סתם‪ .‬ונ"ל‬

‫דבהפסד גדול יש לסמוך עליהו (רמ"א)‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם לא היה שכר השבת ידוע – יטול האינו יהודי שביעית השכר וחולקים השאר‬

‫(שו"ע)‪.‬‬
‫ד‪ .‬כששניהם עוסקים ביחד כל ימי החול ובשבת עוסק האינו יהודי לבדו – מותר לחלוק‬