Page 24 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫כד‬

‫לארוג בשבת‪ ,‬שהרי אין הישראל אומר לו לעשות בשבת‪ ,‬ואם רצה עושה למחר‪.‬‬
‫ולא יעשה המלאכה בבית ישראל [דזה אפילו בקבלנות גמורה אסור]‪{ .‬שו"ע וס"ק כו ‪-‬‬

‫כז}‪.‬‬

‫ויש מי שאוסר‪ ,‬הוא דעת הראב"ד‪ ,‬וס"ל דהישראל מרויח במה שעושה בשבת‪,‬‬
‫דשמא יצטרך גם למחר לכתוב ולא יכול לעשות שניהם כאחד‪{ .‬שו"ע וסקכ"ח}‪.‬‬

‫ועיין בא"ר שדעתו להורות כהדיעה הראשונה‪ ,‬ומ"מ לכתחילה טוב ונכון לצאת‬
‫גם דעתו {ד"ה ויש}‪.‬‬

‫ב‪ .‬אם שכרו לארוג לו תמיד בשנה זו או לכתוב לו תמיד – כתב מג"א דאסור לכתוב‬
‫לו בשבת‪ ,‬אף שאין מדקדק עליו על ביטול איזה יום‪ ,‬מ"מ הרי מרויח הישראל‬

‫בעשיתו‪.‬‬
‫ומהט"ז משמע דגם בכה"ג חשוב [להרמב"ם] קבלנות‪ ,‬כיון שאינו מקפיד עליו אם‬

‫יבטל איזה יום‪.‬‬
‫ג‪ .‬במחשב עמו יום יום‪ ,‬ומדקדק עליו אם מבטל איזה יום ממלאכתו – אם שכר אינו‬
‫יהודי לשנה או לשתים שיכתוב לו וכו' הרי"ז כותב ואורג בשבת וכו' והוא שלא‬
‫יחשוב עמו יום יום אם הוא מבטל איזה יום ממלאכתו‪ .‬דאם הוא מקפיד עליו‬
‫שלא ישב בטל איזה יום בטל אסור לכו"ע‪ ,‬דהוי כאילו ציוהו לעשות ביום השבת‪.‬‬

‫{סקכ"ד}‪.‬‬

‫ד‪ .‬שכרו לכל המלאכות שיצטרך תוך זמן השכירות – קרוב לודאי שיצטרך למחר‬
‫מלאכה אחרת‪ ,‬וא"כ מרויח הישראל במלאכת האינו יהודי בשבת‪ ,‬ולכך אפילו‬

‫אם לא יחשוב עמו יום יום אסור‪{ .‬רמ"א וסקכ"ט}‪.‬‬
‫ה‪ .‬שכרו לגמור ספר או בגד תוך זמן‪ ,‬בידוע דא"א לגמור אם לא שיאנס עצמו לגמור‬
‫בחול – בשידוע דא"א לגמור אם לא שיעשה גם בשבת‪ ,‬ואף שאם יאנוס עצמו‬
‫וישב בלילה יוכל לגמור בחול‪ ,‬אע"פ כן הוי זה כמצוה לו לעשות בשבת‪{ .‬סקכ"ד}‪.‬‬

‫סעיף ו‬

‫יא[ יהודי הקונה מכס ושוכר לו א"י לקבל מכס בשבת‪:‬‬
‫א‪ .‬מה הדין אם הוא בקבולת – אם הוא בקבולת דהיינו שאומר לו לכשתגבה מאה‬
‫דינרים אתן לך כך וכך‪ ,‬מותר‪ .‬שאין מזכיר לו יום השבת כלל‪ .‬וגם אין כאן שכר‬

‫שבת‪ ,‬כיון שכבר שכר מהשר המכס של כל השנה {שו"ע וס"ק לג}‪.‬‬
‫ואע"ג דבעורות לעבדן (ר"ס רנב)‪ ,‬אסור שם לקבוע לו מלאכתו בשבת‪ ,‬ועוד דהוי‬