Page 28 - IYUN
P. 28

‫‪ ‬עיון ההלכה‬                                                                                                         ‫כח‬

‫בשוה‪ ,‬מפני שאין מלאכה זו מוטלת על ישראל לעשותה שנאמר שהאינו יהודי‬

                                                       ‫עושה שליחותו (שו"ע)‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם כל אחד עוסק ביומו – אם כל אחד עוסק ביומו וישראל צריך לעסוק נגד מה‬

                                             ‫שעסק הא"י בשבת‪ ,‬אסור (רמ"א)‪.‬‬
‫ג‪ .‬באיזה אופן לא מיחזי כשכר שבת – אם התנה עמו בזה קודם שנשתתף עמו‪.‬‬

                                                                                                        ‫{סקי"ט}‪.‬‬

                   ‫על אלה אנסיעביוףכיהה עיני ירדה מים‬
               ‫בעלותם לשמי מרום של עיני וזקני העדה‬
        ‫ד[ סחורה‪ :‬האאםרזמיותהרללבינותןן למאא"יורליסהחגוורלוהמ"אט;שר אמרנו בצילם נחיה‬

‫א‪ .‬אם קצץ לו שכר – מותרמרלינתאן וסרחבונראה (ללאפיינוסידהרודהיסלתמלכקוורתאם)ם קצץ לו שכר‪[ ,‬דאז‬

‫בשבת‬    ‫דרנפבישנהוערבידפ ו‡אילנו כ˘שלומחוו‪{‡.‬סלק"בכי}]‪,‬רונבבלובידםשזלצאויקאלמלרהלו"המכור‬  ‫אמרינן אדעתיה‬

                                                                                                ‫(שו"ע)‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם יום השוק ברשביבנתו –מיאפכיללויב‪‰‬סות„מ‪‰‬אלאיסופר‪˜,‬ודבהויי‪ı‬כ זאיצלווקאלמלרהמ"כוהר לי בשבת‬

               ‫רבינו נ˙ן ˆבי פינ˜ל זצוקללה"ה‬                                                            ‫{סקכ"א}‪.‬‬

         ‫ה[ תנור ‪ -‬האם מותררבילינוטוילוסשכףר˘שבלות;ם ‡לי˘יב זצוקללה"ה‬
‫א‪ .‬תנור שלקחוריבשירנואל‡מ‪‰‬שרכוןןימ‪‰‬או"י‪„,‬ו‪‰‬קיבללייעבליו˘האט"ייינשממהן זשיצעולקהלשלכהר"ההתנור יתן‬

‫לישראל בררביביתנומעו˘תיומ –רימו‪‰‬ותריוליסטוףל שכיריםשב˜ת‪,‬נילבפיסש˜היואזצבורקשולתלהה"איהנו יהודי‬
‫קא‬  ‫כי‬  ‫יהודי‬  ‫לעיסזוקצובקשלבלת‪,‬הו"איהנו‬  ‫חטלרקחרבלוב‪,‬קיויניגוםםבתאירנןואוהךי(ששמור"רעא)„‪.‬לכאיומ‡רזלור‬  ‫ואין לישראל‬
                                                                                                        ‫טרח בנפשיה‬

                                  ‫סעיף ו‬

‫ב‪ .‬אם אפו אינם יהודי בתנורו של ישראל ונתנו לו פת או מעות בשכר התנור; (א) אם‬
                                ‫אפו בשבת – אסור להנות ממנו (שו"ע וס"ק כד)‪.‬‬

‫(ב) אפו גם בשאר ימים – בדיעבד מותר לקבל מהם שכר שבת ג"כ בהבלעה‪.‬‬

                                                                                   ‫{סקכ"ג}‪.‬‬

‫ג‪ .‬בדיעבד האם שכרו אסור; (א) באסור משום מראית העין – בדיעבד שכרו מותר‪.‬‬

                                                                             ‫{ד"ה אם אפו}‪.‬‬

‫(ב) באסור משום שכר שבת – שכר שבת גמור‪ ,‬כו"ע מודו דבכל גווני אסור אף‬
‫בדיעבד אם לא היה בהבלעה‪ .‬אבל בע"כ‪ ,‬דרק מחזי כשכר שבת‪ ,‬נחלקו רש"י ור"ג‬

                                                                            ‫{ד"ה על כרחו}‪.‬‬
   23   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33