Page 29 - IYUN

‫ערב‬
‫שבת‬

‫(רמב‪-‬רנט)‬

‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי רמו ‪ -‬דיני השאלה והשכרה לאינו יהודי בשבת כט‬

‫סימן רמו ‪ -‬דיני השאלה והשכרה לאינו יהודי בשבת‬

‫סעיף א‬

‫א[ להשאיל או להשכיר כליו לא"י ועושה בהם מלאכה בשבת‪:‬‬
‫א‪ .‬האם אנו מצווים על שביתת כלים – מותר להשאיל ולהשכיר כליו לאינו יהודי‪ ,‬ואף‬
‫על פי שהוא עושה בהם מלאכה בשבת‪ ,‬מפני שאין אנו מצווים על שביתת כלים‬

‫(שו"ע)‪.‬‬
‫ב‪ .‬האם הותר להשכיר כלי אומניות ומ"ט; (א) בע"ש ‪ -‬י"א דכלים שעושין בהם‬
‫מלאכה‪ ,‬כגון מחרישה וכיוצא בה‪ ,‬אסור להשכיר לאינו יהודי‪ .‬והטעם דכשמוסר‬
‫בע"ש את הכלים שעושין מלאכה בהן והא"י יעשה בהן מיד בשבת‪ ,‬נראה כמו‬
‫שעושה מלאכתו בשליחותו של ישראל‪ ,‬וזה אסור‪ ,‬דאמירה לא"י שבות‪{ .‬ס"ק‬

‫א‪-‬ב}‪.‬‬

‫(ב) ביום ה' – ביום חמישי מותר להשכיר לו‪ ,‬ובלבד שלא יטול שכר שבת אלא‬
‫בהבלעה (שו"ע)‪.‬‬

‫ג‪ .‬באיזה אופן ישכיר – בהבלעה‪ ,‬כגון שישכיר לו לחודש או לשבוע‪ ,‬אבל ליטול שכר‬
‫שבת לחוד‪ ,‬אפילו בכלי שאין עושין בו מלאכה‪ ,‬או שמשכיר לו חדר לדור בו‪,‬‬

‫אסור לכו"ע‪{ .‬סק"ג}‪.‬‬
‫ד‪ .‬מה הדין בכלים (א) שאין עושים בעצמן מלאכה ומ"ט – ה"ה בכלים שאין עושין‬
‫בעצמן מלאכה‪ ,‬כגון גיגית שהשכר נעשה בה או קדרה שמבשלין בה וכל כה"ג‪,‬‬

‫כיון שעכ"פ האינו יהודי עושה בהן מלאכה‪ ,‬מחזי כשלוחו של ישראל‪{ .‬ס"ק א}‪.‬‬
‫(ב) בעושה בהם מלאכה דרבנן – בעושה בהם מלאכה דרבנן מותר‪ ,‬כיון דלא מחזי‬

‫רק כעובר על שבות דשבות‪{ .‬ד"ה כגון מחרשה}‪.‬‬
‫ה‪ .‬להשאיל כלים שעושים בהם מלאכה‪( :‬א) האם הותר ומ"ט – להשאיל לו מותר‬
‫אפי' בערב שבת (שו"ע)‪ .‬דכיון שאין רוח לישראל במלאכת האינו יהודי לא יאמרו‬
‫שלוחו הוא לזה‪ ,‬וע"כ מותר להשאיל לו אפילו ליום השבת לחוד‪ ,‬אפילו כלים‬

‫שיעשה האינו יהודי מלאכה בהן {ס"ק ד}‪.‬‬
‫(ב) מה הדין במתנה שהא"י יחזור וישאיל לו – אע"פ שאינו משאילו חינם כי אם‬
‫בשכר שישאילנו אח"כ‪ ,‬מ"מ כיון דלא הוי בדרך שכירות ממש לומר אתן לך כך‬
‫כדי שתשאילני כלי שלך‪ ,‬שרי (רמ"א וס"ק ה בשם ב"י)‪ .‬ונראה דלפי טעם זה‪ ,‬אפילו‬