Page 33 - IYUN
P. 33
עיון ההלכה סימי רמו -דיני השאלה והשכרה לאינו יהודי בשבת לגערב
שבת
האלו והוא שעת הדחק ,כגון מי שיש שדות וא"א לו להשכיר באריסות לאינו
יהודי אם לא יתן לו גם שוורים לחרוש בהם ,ולא יוכל למונעו לחרוש בשבת.(רמב-רנט)
{סקל"ב}. 16118-YOSI-IYUN-HAPARASHA
ח .באיזה אופנים יש לסמוך על היתרים הללו – כל צדדי היתרים אלו הלכתא נינהו 2
ויכול לעשות איזה מהן שירצה .אפילו אם הבהמה כולה של ישראל דינו כאילו
היתה בשותפות האינו יהודי ,רק שיפרסם שעשה דרך היתר (רמ"א).
ויותר טוב שיעשה מכירה גמורה ,כדי לצאת גם דעת המחמירין [המחבר ,דלא מהני
קבלת אחריות בלא שותפות] ,כי לדבריהם יש בזה חשש דאורייתא .ואם קשה לו
לעשות כל אופני ההיתר האלו והוא שעת הדחק כגון מי שיש לו שדות וא"א לו
להשכיר באריסות לא"י אם לא יתן לו גם שוורים לחרוש בהם ,ולא יוכל למנעו
שלא לחרוש בו בשבת ,יש לסמוך ע"ד הב"ח שמתיר ע"י שיפקירם בפני ג' קודם
השבת ויפורסם הדבר ולא יבוא לידי חשד וההפקר צריך להיות בלב שלם ,אבל
בלא שעת הדחק אין לסמוך על ההפקר.
ט .ובשוורים שמיוחדין לחרישה -שהיא מלאכה דאורייתא לכ"ע ,והעסק נקרא על
שם ישראל ,והאינם יהודים הם שכירים אצלו לבד ,קשה להקל בזה .וע"כ אין
להקל בענין זה כ"כ כ"א בשעת הדחק ,וגם אז יראה שיהיה השטר עשוי כד"ת
ע"פ הוראת חכם ובפרסום כמו שכתב רמ"א .והבוטח בה' ומקיים רצון התורה
דלמען ינוח שורך וחמורך וגו' כפשטיה ואינו עושה שום תחבולות לענין שבת
אשריו ,ובודאי הקב"ה יתן לו עבור זה הצלחה בנכסיו בששת ימי המעשה{ :ס"ק
לב וד"ה רק ואות לו}.
י .מה הדין בעושה מלאכת הישראל – אין היתר כלל ,ואפילו אם מכר לו הבהמה
במכירה גמורה ,שהרי מ"מ עושה האינו יהודי מלאכת ישראל בשבת בשבילו.
{סקל"ג}.
