Page 40 - IYUN
P. 40
עיון ההלכה מ
אחר שיהיו במדבר לא ירצו לשבות עמו ,יכול ללכת עמהם חוץ לתחום מפני
פקו"נ (שו"ע).
ד .בהתנה עמם כדין ,ואח"כ כשהיו במדבר לא רצו לשבות עמו -כמה שיעור יש לו;
(א) עד שיגיע למקום ישוב – אפי' חוץ לי"ב מיל נמי שרי ,עד שיגיע למקום שאין
שם שוב חשש סכנת נפשות ,ויפרד מהם וישבות שם {ס"ק לא}.
(ב) בהגיע למקום ישוב – יש לו משם אלפים אמה לכל רוח{ .ס"ק לא}.
(ג) בנכנס לעיר בשבת – מהלך את כולה (שו"ע) .דכיון דבאונס יצא חוץ לתחום
מפני פיקוח נפש ,וגם מתחלתו ברשות נפק ,לא הוי כשאר יצא חוץ לתחום דאין
לו אלא ד"א .ודווקא כשהלך לדבר מצוה גמורה ,ולא כשהלך לסחורה ,דאף דדעת
ההג"ה שגם זה מקרי צורך מצוה ,מ"מ לענין שיהיה יכול להלוך בתוך כל העיר,
וכן במה שכתב המחבר ואפילו וכו' יש לו אלפיים אמה לכל רוח ,אין לסמוך ע"ז,
כיון שהרבה פוסקים חולקים על זה{ .ס"ק לב}.
(ד) הניחוהו מחוץ לעיר ורוצה ליכנס לעיר – מותר ,דכיון דלדבר מצוה נפק יש לו
אלפיים אמה לכל רוח( .שו"ע).
ה .יצא לדבר רשות תוך ג' ימים – אף שעתה היה מותר לו ללכת עמהם חוץ
לתחום מפני פקו"נ ,מ"מ כיון שעבר מתחלה ע"ד חכמים במה שיצא תוך ג"י ,הרי
הוא כשאר יוצא חוץ לתחום דאין לו אלא ד' אמות{ .ס"ק לג}.
ו .יצא לדבר הרשות קודם ג' ימים – כיון דהשתא היה צריך לצאת מפני פיקו"נ ,יש לו
אלפיים אמה לכל רוח{ .ס"ק לג}.
ז .מה נחשב לדבר מצוה – י"א שכל מקום שאדם הולך לסחורה [אפי' להרווחה .וא"ר
מיקל אפי' לגבות מעות מא"י שחלה {מ"ב ס"ק לד}] ,או לראות פני חבירו ,חשוב הכל
דבר מצוה .ואינו דבר הרשות רק כשהולך לטייל (רמ"א) .ודעת המג"א דבהליכת
שיירא אין להקל .ובמקום שלא נהגו להקל אין כדאי לכתחילה להקל ,דכמה
פוסקים סב"ל דבעינן מצוה גמורה{ .ס"ק לה-לו}.
ח .במה חלוק דין הפסיקה ביוצא בשיירא להפלגה בספינה ומ"ט – בשיירא הפסיקה
אפילו בדבר מצוה הוא לעיכובא ,דאם לא יפסוק עמו בודאי יבא לחלול שבת,
ולא דמי להפלגתו בספינה דהפסיקה אינה לעכובא ,דשם הוא למעלה מעשרה,
ואפילו אם נקל גם בלמטה מעשרה ,היינו דוקא שם בספינה דאינה רק מדרבנן
לכ"ע אפילו י"ב מיל ,משא"כ בזה שהוא ביבשה{ .ד"ה ופוסק}.
