Page 41 - IYUN

‫ערב‬
‫שבת‬

‫(רמב‪-‬רנט)‬

‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי רמט ‪ -‬דינים השייכים לערב שבת מא‬

‫סימן רמט ‪ -‬דינים השייכים לערב שבת‬

‫סעיף א‬

‫א[ הליכה בע"ש‪:‬‬
‫א‪ .‬מה השיעור שאין הולכים [כשהוא ביישוב] ומ"ט – אין הולכים בע"ש יותר מג'‬
‫פרסאות‪[ ,‬מתחילת היום‪ ,‬והוא קרוב לשליש היום כפי מהלך אדם בינוני ג' פרסאות ביום‬
‫{ס"ק א}]‪ ,‬כדי שיגיע לביתו [היינו למקום ששובת שם {ס"ק ב}]‪ ,‬בעוד היום גדול ויוכל‬
‫להכין צרכי סעודה לשבת (שו"ע)‪ .‬ואף שהוא מכוין שבביתו יהיה לו יותר עונג‬

‫שבת‪ ,‬מ"מ אסור‪ ,‬שמא לא ידעו כלל מביאתו ולא הכינו בשבילו {ס"ק ג}‪.‬‬
‫ב‪ .‬נוסע בעגלה או רוכב על סוס – יוכל ליסע הרבה יותר מג' פרסאות עד שליש‬
‫היום‪ .‬ומהב"ח משמע להקל בנוסע בעגלה ליסע אפילו אחר חצות היום‪ ,‬ובלבד‬

‫שיעמוד לשבות בעוד היום גדול בכדי שיוכל להכין צרכי שבת‪{ .‬ס"ק א}‪.‬‬
‫ג‪ .‬מנהג מדינות אלו – במדינות אלו רוב בנ"א מכינים צרכי שבת בריוח‪ ,‬ולכן אין‬

‫נזהרים בזה כלל‪ ,‬בין כשהולך לביתו או להתארח בבית אחרים‪.‬‬
‫ועיין באליה רבה שמפקפק בזה‪ .‬ואף דאין אנו יכולין למחות‪ ,‬שכבר נהגו להקל‬
‫כן שלא להקפיד על שיעור ג' פרסאות‪ ,‬מכל מקום יראה לבא למקום שביתתו‬

‫בעוד יום גדול‪.‬‬
‫ד‪ .‬מוליך מזונותיו עמו – בעולת שבת מחמיר אפילו במוליך מזונותיו עמו‪ ,‬דלא פלוג‬

‫חכמים בזה‪ ,‬וכן מוכח בב"י‪ ,‬אבל הא"ר חולק ומצדד להקל בזה‪.‬‬
‫ה‪ .‬לכתחילה ‪ -‬הרבה אחרונים כתבו דמ"מ צריך ליזהר לכתחילה שלא ילך או יסע עד‬
‫סמוך לערב‪ ,‬מפני שכמה פעמים נכשלים עי"ז ובאים לידי חילול שבת‪ ,‬כי בעל‬
‫אושפיזא או אפילו בביתו כשבא סמוך לשבת מוסיפין לבשל בשבילו ומחללין‬
‫שבת‪ ,‬וגם כמה פעמים יארע דלא יגיע למלון ולביתו מבעוד יום עד שחשכה ממש‪,‬‬
‫וכמה חילול שבת יש בהוצאה והכנסה ויציאה חוץ לתחום ושביתת בהמתו‪ ,‬ולכן‬
‫כל זה ישים האדם ללבו וימהר לשבות אפילו בכפר‪ ,‬ולא יסיתנו היצר לומר עוד‬
‫היום גדול והדרך טוב‪ .‬אך אם ארע שהלך עד שחשכה והיה בבין השמשות בתוך‬
‫תחום עיר‪ ,‬מותר להלוך בתוכה‪ .‬וצריך לירד מהעגלה וסוס‪ ,‬עי' סי' רסו‪{ .‬ס"ק ג וד"ה‬

‫ויוכל ואות ה}‪.‬‬