Page 42 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫מב‬

‫ו‪ .‬שלח להודיעם שהוא הולך שם לשבת – מותר לילך כמה פרסאות בכל גונא‪ .‬ומ"מ‬
‫יזהר שלא יתאחר לבא עד סמוך לערב {שו"ע ומ"ב סק"ו}‪.‬‬

‫ז‪ .‬אם במקום שהוא שם א"א לו להכין צרכי שבת – מותר לילך אפי' כמה פרסאות‪.‬‬
‫ח‪ .‬יש עמו צרכי שבת ‪ -‬עמידה בדרך אינו מקום בטוח וכל הדרכים בחזקת סכנה‪ ,‬ולכן‬
‫אפילו יש עמו צידה כדי צרכי שבת מותר לו ליסע משם עד שיבוא למקום בטוח‪.‬‬

‫{ס"ק ה}‪.‬‬

‫ט‪ .‬לדבר מצוה‪ ,‬עד אימתי הולכים – לכאו' מותר לילך עד סמוך לערב‪ ,‬ממה דאיתא‬
‫בסימן רמח ס"א‪ ,‬אף שגם שם מתבטל מעונג שבת כמש"כ בס"ב‪ ,‬ואולי דבעניננו‬
‫חמירא דלא הכין כלל‪ ,‬ומ"מ נראה דיש להקל בהליכה יותר משלש פרסאות בענין‬

‫זה‪ ,‬אם הוא משער שיגיע בעוד היום גדול‪{ .‬ד"ה אין}‪.‬‬

‫סעיף ב‬

‫ב[ קביעת סעודה ומשתה בע"ש‪:‬‬
‫א‪ .‬טעם הדין – אסור לקבוע בערב שבת סעודה ומשתה שאינו רגיל בימי החול‪ ,‬מפני‬
‫כבוד השבת‪ ,‬שיכנס לשבת כשהוא תאב לאכול‪( .‬שו"ע)‪ .‬שאף שאוכלה בבוקר‪,‬‬
‫כיון שהוא מרבה בסעודתו שלא כרגילותו‪ ,‬שוב לא יאכל בלילה לתאבון {ס"ק‬
‫יא}‪ .‬ויש שכתבו הטעם‪ ,‬שמתוך טרדת הסעודה לא יתעסקו בצרכי השבת {סק"י}‪.‬‬
‫ובפמ"ג מצדד דעיקר הטעם הוא מפני שמזלזל בזה כבוד השבת שעושה ערב‬

‫שבת שוה בזה לימי השבת‪{ .‬ד"ה מפני כבוד}‪.‬‬
‫ב‪ .‬סעודת אירוסין – (א) אם ארס קודם לכן ‪ -‬אסור לעשות הסעודה בערב שבת‪ ,‬דאף‬

‫דסעודת אירוסין היא מצוה‪ ,‬מ"מ היה לו להקדימה‪.‬‬
‫(ב) אם ארס בערב שבת ‪ -‬מותר לעשות הסעודה‪ ,‬דכיון דאירוסין שריא בערב‬
‫שבת משום שלא יקדימו אחר‪ ,‬ממילא שרי הסעודה לזה גם כן‪ ,‬וחשובה כמו‬
‫סעודת מילה ופדיון הבן שזמנה קבוע‪ .‬וכן אם היו הנישואין בערב שבת מותר‬
‫לעשות הסעודה ג"כ‪ .‬ומ"מ לכתחילה טוב ונכון אם אפשר לדחות הסעודה למחר‬

‫או יום אחר‪ ,‬אפילו בארס בע"ש‪{ .‬סק"ט}‪.‬‬
‫ג‪ .‬סעודה שעושין בשידוכין שלנו – לא הוי סעודת מצוה‪ .‬ולפי"ז אין לעשותה בע"ש‬
‫אפילו אם נגמר השידוך באותו יום‪ .‬ומה שנוהגין לאכול מיני מרקחת בשעת‬

‫כתיבת התנאים לא מקרי סעודה‪{ .‬סק"ט}‪.‬‬