Page 446 - IYUN
P. 446

‫‪ ‬עיון ההלכה‬  ‫תמו‬

‫(ה) כלי שהוא ספק אם צריך טבילה – יש לסמוך על דעה הראשונה ולהטבילה‬
         ‫לכתחלה‪ ,‬כשא"א לו לעשות בנקל העצות המבוארות בשו"ע‪{ .‬ס"ק לג}‪.‬‬

‫(ו) כלי שראוי למלאות בו מים‪ .‬לטבילה ולברכה ‪ -‬ימלאנו מים מן המקוה‪ ,‬ועלתה‬
‫לו טבילה (רמ"א)‪ .‬ואינו מברך‪ .‬דאז אינו מוכח שעושה לשם טבילה‪[ .‬ופשוט דזה‬
‫דווקא אם אין לו כלי אחר לצורך שבת‪ ,‬דאל"ה אסור מפני שמפסיד הברכה בידים]‪{ .‬ס"ק‬
‫לו}‪ .‬ולולא דמסתפינא הייתי אומר דמותר לברך בעת שמשקע הכלי בתוך המים‬

                                            ‫ומטבילו‪ .‬ולדינא צ"ע‪{ .‬ד"ה ימלאנו}‪.‬‬
                                 ‫ב‪ .‬טבילת כלים טמאים‪( :‬א) הדין – אסור לכו"ע‪.‬‬
‫(ב) הטעמים – א‪ ,‬לרבה‪ ,‬גזירה שמא יעבירנו ד"א ברה"ר‪ .‬ב‪ ,‬לרב יוסף‪ ,‬שמא‬
‫יסחוט‪ .‬וגזרינן כלים דלאו בני סחיטה אטו כלים דבני סחיטה‪ .‬ג‪ ,‬לרב ביבי‪ ,‬שמא‬
‫ישהה הכלי מלטבלו עד זמן יום טוב ושבת‪ ,‬שהוא פנוי לו ממלאכה‪ ,‬ויבוא לידי‬
  ‫תקלה שישכח וישתמש בו תרומה קודם הטבילה‪ .‬ד‪ ,‬לרבא‪ ,‬נראה כמתקן כלי‪.‬‬
‫(ג) נ"מ בכלים חדשים – בכלים חדשים שייך רק טעמא דרבא‪ .‬והרי"ף הביא רק‬
          ‫טעם דרב יוסף ורב ביבי‪ .‬והרא"ש פסק כרבה ורבא {ד"ה מותר להטביל}‪.‬‬
‫(ד) כלי שנטמא בטומאה דרבנן – שרי לטבלו‪ ,‬דלא מיקרי מתקן כ"כ‪ ,‬כיון דגם‬
                   ‫בטומאתו היה ראוי להשתמש בו דברים טמאים‪{ .‬ד"ה מותר{‪.‬‬

                                  ‫סעיף ח‬

                                                           ‫ו[ הדחת איסור‪:‬‬
‫א‪ .‬כלי ששתה בו הנכרי יין‪ ,‬האם מותר להדיחו – מותר להדיחו לדברי הכל (שו"ע)‪.‬‬
‫אף שבלא הדחה אסור להשתמש בו‪ ,‬אפ"ה לא מקרי מתקן עי"ז‪ ,‬דהא גוף הכלי‬
‫היתר הוא‪ ,‬והיין אוסרו‪ ,‬וכשמסירו אינו מתקנו אלא כמסיר ממנו דבר המאוס‪.‬‬

                  ‫{ס"ק לז}‪[ .‬ואם יודע שלא ישתמש בו היום ‪ -‬אסור להדיחו וכנ"ל בס"ו]‪.‬‬

‫[ומותר לטלטל הכוס אף בלא הדחה‪ ,‬ואפילו יש בכוס פרורי פת ששרה בו הא"י בהיין‪ ,‬אפ"ה‬

             ‫מותר לטלטל להכוס‪ ,‬ולא הוי בסיס לדבר אסור‪ ,‬דהפירורים בטלים לגבי הפת]‪.‬‬
‫ב‪ .‬סכין טריפה [שרוצה לחתוך בה לחם וכדומה‪ ,‬בצונן]‪ ,‬דבעי הדחה ושפשוף היטב‪ ,‬האם‬

                           ‫מותר – אין לעשות זה בשבת דהוי כמתקן‪{ .‬ס"ק לז}‪.‬‬
   441   442   443   444   445   446   447   448   449   450   451