Page 443 - IYUN
P. 443

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שכג ‪ -‬דיני השאלה וקניי צרכי שבת והדחת הכלים ותיקוני וטבילתי בשבת תמג‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬                                    ‫סעיף ד‬
                                                                                                                                                      ‫ב‪ .‬מנין – מותר לומר לחנוני תן לי ד' ביצים וה' רמונים {שו"ע וד"ה מותר}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬סכום מנין – ובלבד שלא יזכיר לו סכום מנין (שו"ע)‪ .‬לעשות עמו חשבון הכולל בזה‪,‬‬
                                                                                                                                          ‫כגון כמה אגוזים יש לך בידי מכבר‪ ,‬חמשים‪ ,‬תן לי עוד חמשים‪ ,‬ויהיה ביחד ק'‪ ,‬זהו‬
                                                                                                                                                   ‫סכום מנין ואסור‪ ,‬דבאופן זה הוא דרך מקח וממכר‪{ .‬ס"ק טו וד"ה מותר}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ד‪ .‬דמים או מדה‪( :‬א) בדבר שאין מקחו ידוע או אין רגילין למדדו – בלבד שלא יזכיר‬
                                                                                                                                          ‫לו שם דמים (שו"ע)‪ .‬כגון שאומר תן לי בעד כך וכך פשוטים {ס"ק יג}‪ .‬דהא מוכח‬
                                                                                                                                          ‫בגמרא דאסור לפסוק דמים‪{ .‬ד"ה מותר וד"ה וכן}‪ .‬וכן שלא יזכיר שם מדה {עי' ס"ק‬

                                                                                                                                                                                                              ‫יד ואות ט}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) בדבר שמקחו ידוע או רגילים למדוד – א‪ ,‬לרמ"א ‪ -‬לא אסור להזכיר שם מדה‬
                                                                                                                                          ‫אלא בדבר שאין מדתו ידוע‪ ,‬דהיינו שאומר תן לי מדה אגוזים או דבר אחר שאין‬
                                                                                                                                          ‫העולם רגילים למדדו‪ ,‬דאז לא נוכל לומר שכונתו רק לסימנא להודיע לו כמה‬
                                                                                                                                          ‫הוא צריך‪ ,‬שאינו יודע כמה מחזיק המדה ואינו יודע אם יהיה צריך יותר או לאו‪,‬‬
                                                                                                                                          ‫וע"כ מה שהזכיר לו המדה היינו שימדדנו דווקא‪ ,‬אבל ביין ושכר וכיו"ב שרגילים‬

                                                                                                                                                ‫למדדו‪ ,‬כוונתו רק להודיעו כמה הוא צריך‪ ,‬ולא שימדדנו דווקא‪ ,‬וע"כ שרי‪.‬‬

                                                                                                                                          ‫ב‪ ,‬לשיטת המחבר ‪ -‬לעיל לא חילק בזה ס"ל דבכל גוונא אסור גם בזה‪{ .‬ס"ק יז וד"ה‬
                                                                                                                                          ‫מותר}‪[ .‬וזה הקולא הוא רק ללוקח‪ ,‬שאינו עובר איסור במה שמזכיר שם מדה וכנ"ל‪ ,‬והיתר‬

                                                                                                                                          ‫למוכר שיהיה מותר למדדו וליתנו בכליו של לוקח‪ ,‬מבואר לעיל בס"א שיוסיף או ימעט מעט‬
                                                                                                                                                                                                                           ‫{ס"ק יח}]‪.‬‬

                                                                                                                                          ‫ג‪ ,‬לדינא ‪ -‬ואף על גב שיש מחמירין בדבר זה‪ ,‬כבר פשט המנהג במדינות אלו‬
                                                                                                                                                                                          ‫להקל‪ ,‬וכסברא הנזכרת (רמ"א)‪.‬‬

                                                                                                                                          ‫ויש כמה אחרונים שסוברין שיש ליזהר מדינא שלא להזכיר שם דמים וכ"ש שם‬
                                                                                                                                                                                         ‫מדה בכל גוונא וכדעת המחבר‪,‬‬

                                                                                                                                                                  ‫ומ"מ אין למחות ביד הנוהג להקל‪ ,‬דיש לו ע"מ לסמוך‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫אבל ראוי ונכון מאד להחמיר בדבר שלא להזכיר שם מדה או דמים‪ ,‬ובפרט שיכול‬
                                                                                                                                          ‫לעשות בהיתר‪ ,‬שיכול לומר מלא לי כלי זה ולמחר נמדוד אותו‪ ,‬ובדבר ששייך בו‬
                                                                                                                                          ‫מנין יוכל לומר דרך מנין תן לי כך וכך ולא יזכיר שם דמים כלל ולא יבואו לחשבון‬

                                                                                                                                                                                                      ‫עד למחר‪{ .‬ס"ק כ}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ה‪ .‬סכום דמים או סכום מדה – סכום דמים דהיינו שעושה עמו חשבון הכולל גם ממה‬
                                                                                                                                          ‫שנתחייב לו מכבר פשיטא דאסור‪{ .‬ס"ק יג}‪ .‬וכן סכום מדה‪ ,‬כמה מדות אני חייב‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   438   439   440   441   442   443   444   445   446   447   448