Page 442 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫תמב‬

‫סימן שכג ‪ -‬דיני השאלה וקנין צרכי שבת והדחת‬
‫הכלים ותיקונן וטבילתן בשבת‬

‫סעיף א‬

‫א[ מדידה במקח וממכר‪:‬‬
‫א‪ .‬לומר לחבירו מלא לי כלי זה‪ ,‬והוא רגיל למדוד ולמכור בו‪ ,‬האם מותר ‪ -‬מותר‬
‫לומר לחבירו מלא לי כלי זה‪ ,‬אפילו הוא מיוחד למידה (שו"ע)‪ .‬שאינו אומר בלשון‬
‫מכירה מכור לי‪ ,‬ואינו מזכיר שם מדה‪ ,‬רק כלי זה סתם‪ .‬והני מילי כשנוטל הלוקח‬
‫מדה של מוכר ומוליכו לביתו‪ ,‬שאין זה דרך מקח וממכר‪ ,‬וגם לא מחזי כעובדין‬
‫דחול‪ ,‬שאף המשקה את חבירו בדרך מתנה‪ ,‬דרכו ג"כ לפעמים להשקות בכלי‬
‫המיוחד למדה‪ .‬ואצ"ל אם מביא הלוקח מתוך ביתו ואומר לו מלא לי כלי זה‪{ .‬ס"ק‬

‫א ‪ -‬ג{‪.‬‬

‫ב‪ .‬מדידה בכלי המיוחד למדה‪ ,‬ולשפוך לתוך כליו של לוקח‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אסור‪ ,‬מפני שזהו‬
‫דרך מקח וממכר של חול {שו"ע וס"ק ד}‪ .‬הגה‪ :‬ויש מקילין לומר דכל שאינו מכוין‬
‫למדה לגמרי‪ ,‬שממעט או מוסיף מעט‪ ,‬שרי (רמ"א)‪[ .‬ואין בזה משום גזל שידוע שהכל‬
‫רגילים בכך]‪ .‬אבל מה שהלוקח מזכיר שם מדה אין די בהיתר זה‪ .‬ויתבאר בסמוך‬

‫טעם המקילין‪{ .‬ס"ק ה ‪ -‬ז ואות ד{‪.‬‬

‫סעיף ב‬
‫ג‪ .‬לומר מלא לי כלי זה ולמחר נמדוד אותו ‪ -‬מותר (שו"ע)‪ .‬היינו אף שהמדידה אסור‬
‫בשבת ויו"ט מ"מ מותר להזכירו‪ .‬ואולי משום שהוא צורך שבת התירו {ס"ק ח}‪.‬‬

‫סעיף ג‬

‫ב[ הזכרת מדה ודמים ומנין‪:‬‬
‫א‪ .‬לומר תן לי ביצים ואגוזים במנין – מותר (שו"ע)‪ .‬היינו שאומר לו עשרה או עשרים‪.‬‬
‫שכן דרך בעה"ב להיות מונה בתוך ביתו לידע כמה הוא נוטל‪ ,‬שלא יטול אלא כפי‬
‫הצורך‪ ,‬הלכך לא מוכח דמשום דמים הוא דמדכר ליה אלא להודיע כמה צריך‪.‬‬

‫{ס"ק יא}‪.‬‬