Page 449 - IYUN
P. 449
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שכד ש דיני הכנת מאכל לבהמה בשבת תמט
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
סימן שכד – דיני הכנת מאכל לבהמה בשבת 16118-YOSI-IYUN-HAPARASHA
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) סעיף א 15
א[ ליתן תבן בכברה:
א .לכוברן ,מה הדין ,ומ"ט – אין כוברין התבן בכברה שיפול המוץ לארץ (שו"ע) ,מפני
שהוא כמרקד[ .ומהרמב"ם משמע דהוא שבות {אות א}] .התבן הוא מה שמחתכין
הקש במוריגין ועושין כל זנב השבולת תבן ,ומוץ הוא מזקן השבולת העליון ואינו
ראוי למאכל בהמה ,וכוברין אותו כדי שיפול המוץ ,ואשמועינן דאפילו זה אסור
בשבת{ .ס"ק א-ב}.
ב .להניחו במקום גבוה כדי שירד המוץ – אסור (שו"ע).
ג .לרקד התבואה מהפסולת – זה הוא מרקד ממש וחייב{ .ס"ק א}.
ד .ליטול בכברה וליתן לתוך האבוס ,והמוץ נופל מאליו בנקבי הכברה ,ומ"ט – מותר,
כיון שאינו מכוין{ .שו"ע}.
סעיף ב
ב[ מדידה:
א .למדוד שעורים לתת לפני בהמתו( :א) בכלי המידה – לא ימדוד ,מפני שנראה
כאילו הוא מודד למכור{ .שו"ע וס"ק ד}.
(ב) לשער בכלי אחר – מותר{ .שו"ע וס"ק ד}.
סעיף ג
ג[ גיבול מורסן:
א .מורסן ,האם הוא בר גיבול – לשיטת הרמב"ם אינו בר גיבול ,ודעת הרבה הראשונים
דאף במורסן חייב משום לש{ .ס"ק ה ,ובד"ה אין}.
ב .בדיעבד ,מה הדין ומ"ט – דעת הרמב"ם דפטור ,משום דלאו בר גיבול הוא ,אבל
הרבה מהראשונים חולקין ע"ז וס"ל להיפוך ,כדעת אביי דבדבר דאינו בר גיבול,
הולך
במדבר
(שמד)
