Page 454 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫תנד‬

‫סימן שכה – א"י שעשה מלאכה בעד ישראל‬

‫סעיף א‬

‫א[ הוצאה‪:‬‬

‫א‪ .‬לזמן גוי לאכול בשבת ‪ -‬מותר (שו"ע)‪ .‬ולאו דוקא עניים‪ .‬מפני דרכי שלום‪{ .‬אות ג}‪.‬‬

‫[וביו"ט אסור‪ ,‬גזירה שמא ירבה לבשל בשבילו {ס"ק א}]‪.‬‬

‫ב‪ .‬נתינת מזונות לפני נכרי בחצר‪( :‬א) ביכול לאכלן שם ‪ -‬מותר ליתן מזונות לפניו‬
‫בחצר (שו"ע)‪ ,‬ודוקא ליתן לפניו והוא יקחם בעצמו‪{ .‬ס"ק ג}‪ .‬דמסתמא יאכל שם‪.‬‬

‫{ס"ק ד}‪.‬‬
‫(ב) אם אין לו רשות לאוכלם שם‪ ,‬או שהם הרבה‪ ,‬וא"א לאוכלם שם‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אסור‬
‫ליתנם לפניו דהוי כאלו נותנו ע"מ להוציא ויש בו משום מראית העין שיאמרו‬

‫שמוציא בשביל ישראל ובשליחותו‪{ .‬ס"ק ד}‪.‬‬
‫ג‪ .‬נתינה לידו‪( :‬א) שלא ע"מ להוציא ‪ -‬אסור‪ ,‬דשמא יוציא לר"ה ונמצא למפרע‬
‫דהישראל עשה העקירה מרה"י דאסור‪ ,‬וכדלקמן בסימן שמ"ז‪ .‬ודעת הא"ר‬
‫דמותר ליתן לו אף בידו כשהוא בחצר‪ ,‬כיון שאין נותן לו ע"מ להוציאו‪ ,‬דכיון‬
‫דהא"י עומד בפנים‪ ,‬כשיוציא לחוץ חשוב עושה בעצמו העקירה‪ .‬ויש להקל בזה‬

‫כדבריו‪{ .‬ס"ק ג וד"ה לפניו}‪.‬‬
‫(ב) ע"מ להוציא‪ ,‬או בידוע שיוציא ‪ -‬נחלקו האחרונים בדעת המרדכי‪ .‬ובאו"ז‬

‫מיקל בר"ה דילן היכא דאיכא משום דרכי שלום‪{ .‬ד"ה לפניו}‪.‬‬
‫(ג) כשהנכרי לוקח מיד הישראל ‪ -‬לכו"ע מותר כשלוקח ע"מ לאכול בחצר‪ ,‬דאף‬

‫כשיוציא הלא לא עשה ישראל העקירה כלל‪{ .‬ס"ק ג}‪.‬‬
‫ד‪ .‬נכרי עומד בחוץ ופשט ידו לפנים‪( :‬א) ליתן הישראל לידו ‪ -‬אסור (שו"ע)‪ ,‬משום‬

‫העקירה‪{ .‬ס"ק ה}‪.‬‬
‫(ב) כשהנכרי מקבל מיד הישראל‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אסור‪ ,‬דכיון שידוע שיוציאנו יאמרו‬

‫דבשליחותו מוציא {סק"ה}‪.‬‬
‫ה‪ .‬ליתן לו שאר חפצים שדרך להוציאם‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אסור אפילו אם עומד בפנים (שו"ע)‪,‬‬
‫ואפילו לא יתנם לידו אלא יניח לפניו בחצר‪ ,‬כיון שידוע שיוציא‪ ,‬אסור‪ ,‬דיאמרו‬

‫דבשליחותו מוציא‪{ .‬ס"ק ו}‪.‬‬