Page 455 - IYUN
P. 455
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שכה ש א"י שעשה מלאכה בעד ישראל תנה
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) ו .מה הדין חפצים של א"י -אפילו אם החפצים של א"י ,שהרואה אינו יודע
שהחפצים של א"י (שו"ע) .והאחרו' כ' בדעת הטור ,דהא"י עומד בחוץ ופושט ידו
לפנים ,דבזה אפילו אם החפצים של א"י יש מראית עין ,שיאמרו דשל ישראל הם
שמוסר לידו .אבל כשעומד בחצר ,מותר לתת לפניו ,דלא גזרי' כולי האי ,ואמרינן
דהרואה ידע שהחפצים של גוי הם{ .סק"ז} .וא"ר מיקל גם ליתן בידו .ומ"מ נכון
להחמיר בזה כיון שנותן ע"מ להוציא {אות ח} .ובמא"מ ונה"ש כ' דהעיקר דאף
כשעומד בחצר אסור ליתן לו חפציו בכל גוני{ .אות ז}.
ז .יחד לו מקום מבעו"י -יש להחמיר (רמ"א) .היינו אם היה החפץ ממושכן אצל
ישראל ,אף שייחד לו מקום על החפץ שיבוא ויטלנו כל זמן שירצה ,אפ"ה אסור
להניחו שיטלנו בשבת ,דחפץ הממושכן אצל ישראל הוי כשלו ,ומה שיחד לו
מקום לא מהני ,דשכירות לא קניא ,ועדיין ברשות הישראל הוא ,ואיכא משום
מ"ע {ס"ק ח ואות ט}.
סעיף ב
ב[ להוציא לו לרה"ר ע"י א"י:
באלו אופנים הותר ,ומ"ט -היכא דאיכא משום דרכי שלום[ ,כגון א"י שחלה ושלח
אחר מאכל ישראל] ,או בא"י אלם [ומבקש חפציו] ,מותר לתת לו או לשלוח לו ע"י
א"י (שו"ע) .וה"ה לצורך מצוה ,כגון להוציא חמץ מביתו בפסח (רמ"א)[ .כגון ע"פ
שחל בשבת] .ואף דאסור ליתן לא"י אם יודע שיוציא החפצים מביתו לר"ה בשבת
אף שלא בשליחות ישראל ,וכ"ש כשהוא בשליחותו ,מ"מ התירו בכל אלו ,משום
דלדידן להרבה פוסקים אין לנו ר"ה דאורייתא ואינו אלא שבות דשבות ,והתירו
במקום מצוה או מפני דרכי שלום וכה"ג[ .ואף דהרבה פוסקים סבירא להו דגם לדידן
אית לן רשות הרבים ,לענין שבות על ידי אינו יהודי סמכינן בזה על המקילין ,ובפרט שלא
ימסרם לידו אלא יקחנו בעצמו {אות יג}].
ומ"מ צריך ליזהר בכל אלו ,שלא למסור ליד א"י דיעשה הישראל עקירה ,דהא
אפשר לבקש להא"י שיקחנה בעצמו{ .ס"ק יא}.
הולך
במדבר
(שמד)
