Page 456 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫תנו‬

‫סעיף ג‬

‫ג[ החלפת משכון‪:‬‬
‫א‪ .‬הוצאת משכון מביתו‪( :‬א) דרך מלבוש ‪ -‬מותר‪ .‬כי אין זה משא ומתן‪{ .‬שו"ע}‪.‬‬
‫(ב) בידו ‪ -‬אסור‪ ,‬כשאר חפצים של ישראל כיון שממושכנין אצלו‪ ,‬דיאמרו‬
‫דהישראל צוה להוציאו וכנ"ל‪ .‬מיהו אם הא"י אלם ואינו רוצה לקחת בדרך‬

‫מלבוש‪ ,‬מותר בכל גווני וכנ"ל‪{ .‬ס"ק יג}‪.‬‬
‫(ג) האם מותר לישראל ליגע במשכון ‪ -‬טוב שהא"י יקח המשכון עצמו ויניח‬
‫אחר במקומו‪ ,‬ולא יגע בו הישראל‪ ,‬שלא יהא נראה כנושא ונותן (רמ"א)‪ .‬ולא יגע‬

‫הישראל בשום אחד מהמשכונות לא בהישן ולא בהחדש‪{ .‬ס"ק טו}‪.‬‬
‫ב‪ .‬ישראל הבא להחליף המשכונות‪( :‬א) האם מותר ‪ -‬אם הישראל צריך ללבשו מותר‬

‫ויוציאנו דרך מלבוש (שו"ע)‪.‬‬
‫(ב) מה הדין ליגע בו‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬יש להקל שיגע בו‪ ,‬דבישראל לא מחזי כמו"מ אלא‬

‫כמשאילו‪{ .‬ס"ק טו}‪.‬‬
‫ג‪ .‬לערוב עבורו‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬בא הגוי ליטול משכונו ואין הישראל מאמינו‪ ,‬אין ישראל אחר‬

‫רשאי לערב עבורו‪ ,‬דאסור משום ממצוא חפצך‪{ .‬ס"ק טו ועי' אות כ}‪.‬‬
‫ד‪ .‬בא הגוי ליתן מעות חובו וליטול המשכון‪ ,‬האם הותר‪ :‬א‪ ,‬בסתם גוי‪ .‬ב‪ ,‬בגוי אלם ‪-‬‬
‫כתב באגודה‪ ,‬דשרי‪ .‬ובלבד שלא יחשב הישראל עמו ולא יגע בם‪ .‬ובא"ר משמע‬
‫דכשמניח מעות מחזי כמשא ומתן‪ .‬ואין להקל בזה כ"א כשהא"י אלם‪ .‬וכן אם‬

‫יוכל להגיע לו מזה הפסד‪ ,‬כגון שאין משכון שוה הכסף וכדומה‪{ .‬ס"ק יד}‪.‬‬

‫סעיף ד‬

‫ד[ פת שאפה נכרי בשבת‪:‬‬
‫א‪ .‬אפאה נכרי בשבת עבור גוים‪ ,‬מה דינה לישראל ‪ -‬באופן שאינו אסור משום פת‬
‫עכו"ם‪ ,‬כגון בשעת הדחק שאין מצוי פת אחר כלל‪ .‬או בפת שעושה למכור‪.‬‬
‫{ד"ה לעצמו}‪( :‬א) השיטות בזה וטעמם ‪ -‬יש אוסרים ויש מתירים (שו"ע)‪ .‬וטעם‬
‫האוסרים‪ ,‬א‪ .‬שמא היתה ביה"ש קמח או עיסה שאינו ראוי לכוס ואיתקצאי‬
‫לביה"ש‪ .‬ואפילו אם נאמר דהיו אז חטים דראוי לכוס‪ ,‬מ"מ לאחר שנעשה לחם‬
‫הו"ל נולד‪[ .‬ולפי זה להפוסקים בסימן תצ"ה דלית להו נולד‪ ,‬מותר באופן זה לטעם זה {אות‬