Page 461 - IYUN
P. 461

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שכה ש א"י שעשה מלאכה בעד ישראל תסא‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬  ‫שדרך לרכב ביום כי בלילה מן הסתם לא רכב‪ .‬ובא"ר ותו"ש דנו בזה‪ .‬והכל לפי‬
                                                                                                                                                                                                  ‫הזמן‪{ .‬ד"ה מותר לערב}‪.‬‬

                                                                                                                                          ‫(ב) לבני ביתו ‪ -‬ה"ה לב"ב דאסור [וה"ה לאורחים שהיו מזומנים אצלו בשבת]‪{ .‬ס"ק לח}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ג) לאחרים ‪ -‬מותר בו ביום (שו"ע)‪ .‬דבתחומין דרבנן לא אסרן לאחרים‪ ,‬רק למי‬
                                                                                                                                          ‫שהובאו בשבילו‪ .‬וכן בשאר איסור דרבנן‪ .‬ואפילו בתחומין די"ב מיל להסוברין‬
                                                                                                                                          ‫דהיא דאוריתא‪ ,‬כיון שאינו מפורש בקרא לא החמירו בו {ס"ק מא}‪ .‬והרמב"ן כ'‬
                                                                                                                                          ‫משום דתחומין אין שוה לכל‪ ,‬דמה שלזה הוא חוץ לתחומו לזה הוא תוך תחומו‪,‬‬

                                                                                                                                                                                      ‫ועל כן לא אסרו לאחרים {אות מג}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ד) למכור לאחר שלא הובא בשבילו ‪ -‬מותר [והיינו באופן ההיתר המבואר בסימן‬

                                                                                                                                                             ‫שכ"ג]‪ .‬ובלבד שלא ירויח למכור ביוקר ממה שלקח‪{ .‬ס"ק לז}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ה) הביא שני דברים לשני בני אדם‪ ,‬האם מותר להחליף ביניהם‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אסורין‬
                                                                                                                                          ‫להחליף כדי להתיר באכילה‪ ,‬דאם יהיו מותרין יבואו לומר לא"י לכתחלה להביא‬

                                                                                                                                                                                                          ‫להם‪{ .‬ס"ק לז}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ה‪ .‬הביא למכור בעיר שרובה ישראל‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אסור לכל‪ ,‬דבשביל כולם הביא‪ .‬ובעיר‬

                                                                                                                                                                       ‫שרובה א"י‪ ,‬עי' במ"א סי' תקטו ס"ק כב‪{ .‬ס"ק לח}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ו‪ .‬הובא בספינה למעלה מעשרה‪ ,‬באלו תנאים יהיה נידון כהובא מחוץ לתחום ‪ -‬אם‬
                                                                                                                                          ‫הובא בספינה למעלה מי' שרי‪ ,‬דאין תחומין למעלה מי'‪ .‬ועיין בסימן ת"ד דהיינו‬
                                                                                                                                          ‫שלא היה ביבשה בבין השמשות‪ ,‬וגם לא היה למטה מעשרה פעם אחד‪ ,‬דאם היה‬
                                                                                                                                          ‫למטה פ"א ויצא משם חוץ לתחום‪ ,‬אף שהיה אח"כ כל הדרך למעלה מעשרה‪,‬‬

                                                                                                                                                         ‫וכ"ש אם היה ביבשה ביה"ש‪ ,‬אסור לטלטל חוץ לד"א‪{ .‬ס"ק לח}‪.‬‬

                                                                                                                                                                                                    ‫ח] 'בכדי שיעשו'‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬אופן החישוב ‪ -‬הכל לפי הענין שנעשה מלאכה בשבת‪ ,‬דאם הביא הא"י דרך‬
                                                                                                                                          ‫רכיבה על הסוס‪ ,‬צריך לשער ג"כ באופן זה‪ .‬ואם הביא ממקום רחוק הרבה ושהה‬
                                                                                                                                          ‫ג' ימים‪ ,‬א"צ להמתין רק יום אחד כנגד הזמן שהלך בשבת‪ .‬והיינו בידוע מאיזה‬
                                                                                                                                          ‫מקום הביא‪ .‬אבל כשאין ידוע‪ ,‬משערינן לעולם כמו שהביאן חוץ לתחום‪{ .‬ס"ק‬

                                                                                                                                                                                                                    ‫לט}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ואין צריך להמתין אלא מה שדרך לרכב ביום‪ ,‬כי בלילה מן הסתם לא רכב‪ .‬והכל‬

                                                                                                                                                                                           ‫לפי הזמן {עי' ד"ה מותר לערב}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬האם מחשב את הלילה‪( :‬א) השיטות‪ ,‬וטעמן ‪ -‬י"א דאין הלילה עולה מן החשבון‪,‬‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   456   457   458   459   460   461   462   463   464   465   466