Page 464 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫תסד‬

‫דהוא דעת כל הראשונים‪ ,‬וכן משמע מהגר"א ותו"ש‪ ,‬ורק לצורך גדול או לצורך‬
‫שבת יש לסמוך ע"ז להקל‪ .‬ובמו"ש יש להתיר מיד בכל גווני‪{ .‬ס"ק נו}‪.‬‬

‫ב‪ .‬הביא הא"י מים לבהמתו מבור שהוא רה"י העומד ברה"ר‪ ,‬דאלו המים א"א‬
‫להשקותה בהיתר ‪ -‬אף שיש שם גם נהר אחר שהיה יכול להשקותה ממנו‪ ,‬אסור‪.‬‬

‫דעכ"פ מים אלו הביא ממקום שא"א לה לשתות בהיתר‪{ .‬ס"ק נה}‪.‬‬

‫יג[ הנאה בשבות דשבות‪:‬‬
‫אמירה לא"י להביא בכרמלית או רה"ר דילן‪( :‬א) לצורך משקה לקידוש‪ ,‬או תבשיל‬
‫החמין‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬שבות דשבות מתירין בצורך גדול או דבר מצוה גמורה כגון זה‬

‫{ס"ק נח}‪.‬‬
‫(ב) להביא שכר או דבר שהוא צורך שבת קצת‪ ,‬או בשעת הדחק‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬נהגו‬
‫היתר לומר אף לכתחלה‪ ,‬ואף על פי שיש להחמיר בדבר‪ ,‬דמטעם שבות דשבות‬
‫אין מתירין לכתחלה רק בצורך גדול או לדבר מצוה גמורה‪ ,‬מ"מ אין למחות ביד‬
‫המקילין לצורך שבת או בשעת הדחק‪ ,‬דהא יש להקל באמירה לא"י לצורך‪ ,‬כמו‬
‫שנתבאר סי' שז‪ ,‬וכל שכן בכהאי גוונא‪[ .‬ועכ"פ לא יתן מעות לא"י ע"ז‪ ,‬וגם לא יתן לו‬
‫הכלי לידו‪ ,‬ולא יקבלם מידו בעת הבאתו‪ ,‬כדי שלא יעשה הישראל העקירה וההנחה]‪{ .‬ס"ק‬

‫נח – סא}‪.‬‬

‫(ג) לומר להביא פירות ושאר דברים שאין בהן צורך כ"כ ‪ -‬אין להקל‪ .‬ואפילו אם‬
‫הוא רוצה להתענג בהם לכבוד שבת‪[ .‬ולא יפה עושין המשלחין ע"י א"י מגדנות לאורח‬

‫ולחתן חוץ לעירוב]‪{ .‬ס"ק סב}‪.‬‬

‫סעיף יא‬

‫יד[ ליקט הנכרי עשבים‪:‬‬

‫א‪ .‬ליקט לבהמת ישראל ‪ -‬לדעת היש מקילין (בסעיף י)‪ ,‬אף כשלקטן לצורך בהמת‬
‫ישראל מותר‪ ,‬באופן שיכולה לאכול במחובר‪[ .‬ואינו ירא להוליכה שם {אות סא}]‪ .‬אבל‬

‫שארי פוסקים לא חילקו בזה‪ ,‬והעיקר כמותם וכנ"ל‪{ .‬ס"ק סד}‪.‬‬
‫ב‪ .‬אמירה לנכרי‪( :‬א) בשעת הדחק ‪ -‬יכול לסמוך על דעת היש מקילין ולומר לא"י‬
‫שיאכילנה לבהמתו אפילו אם לקטן לצורך ישראל‪ .‬אבל לומר לא"י ללקט עשבים‪,‬‬
‫בכל ענין אסור‪ ,‬דהוי מלאכה דאורייתא‪ .‬וכן לומר לא"י למלאות מים מן הבור‬