Page 465 - IYUN
P. 465
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שכה ש א"י שעשה מלאכה בעד ישראל תסה
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) שהוא רה"י לר"ה בכל ענין אסור[ .אך אם סביב הבור הוא כרמלית ,וכן רה"ר שלנו ,מותר
אמירה במקום הדחק {אות סד}] {ס"ק סד}.
מתיר שם בכלל ס"ב ע"י א"י משום צער בעלי חיים ודוקא פעם אחד ביום ולא
יותר וע"י ישראל לעולם אסור .ומוסיף השעה"צ ואפשר משום דלא פסיקא לה
כל כך סברא זו דיש בזה משום צער בעלי חיים ,לכך לא רצה להקל אלא בכרמלית,
ואמנם מסתברא דברשות הרבים שלנו גם כן יש לדונו ככרמלית במקום הדחק
לענין אמירה לאינו יהודי{ .שם ובאות סד}.
(ב) אם אין לבהמה שום דבר לאכול -אין למחות באלו שאומרים לאינו יהודי
לקצור עשבים ,דמוטב שיהיו שוגגין ,ועוד ,משום צער בעלי חיים.
(ג) אם אפשר להשיג שבולת שועל -אף על פי שצריך לפזר הרבה דמים ,ואפילו
שצריך האינו יהודי להביאן דרך רשות הרבים שלנו ,אסור לומר לקצור עשבים,
דהוא שבות גמור ,אבל להביאן אינו אלא שבות דשבות.
(ד) כמה היתר האמירה -בין לומר לאינו יהודי למלאות מים ,וכל שכן לקצור
עשבים ,אסור יותר ממה שצריך לאכול פעם אחת ביום בלבד {אות סג}.
ג .ליקט לצורך בהמתו :באינו מכירו( :א) האם מותר לעמוד בפני הבהמה בענין שלא
תוכל לנטות כדי שתאכל העשבים -אם אינו מכירו ,מאכיל אחריו ישראל ,שעומד
בפניה בענין שלא תוכל לנטות אלא דרך שם (שו"ע) .דמוקצה מותר בהנאה {ס"ק
סה}.
(ב) האם מותר להעמידה עליהן ,ומ"ט -אסור .דחיישינן שמא יטול בידו ויאכילנה,
והם מוקצים (שו"ע).
ד .ליקט לצורך בהמתו :כשמכירו( :א) ליקט שלא בפני הישראל ,וידע בשעת המלאכה
שהישראל צריך לזה -אם מכירו ,אסור (שו"ע)[ .עד הערב וא"צ להמתין בכדי שיעשו.
{ס"ק סז}] .ומדסתם המחבר משמע דאף אם שלא בפני הישראל ליקט ,אסור אם
מכירו .וכן פסקו כמה אחרונים .ועכ"פ בעינן שידע הא"י בשעת מלאכתו שצריך
לזה הישראל המכירו ,דאז שייך למגזר שיכוין להרבות בשבילו {ס"ק סו} .ובאמת
נמצא כמה ראשונים דדוקא אם עשאו בפניו אסור .ומ"מ אין להקל .ובאמת אין
נ"מ בזה לדינא ,דאפילו אם נפסוק כהני רבוותא להקל ,הלא כתב המ"א דדוקא
אם אינו יודע הא"י שהישראל צריך לו ,דאל"ה אסור לכו"ע אף שלא בפניו,
דעיקר הטעם דמצרכי בפניו הוא כדי שידע שהישראל צריך וירבה בשבילו ,וא"כ
כשיודע הא"י שהישראל צריך ,אסור אף שלא בפניו{ .ד"ה אם מכירו}.
הולך
במדבר
(שמד)
