Page 468 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫תסח‬

‫סעיף ב‬

‫ד[ רחיצה במקום מקורה‪:‬‬
‫יש אומרים דהא דשרי בחמי טבריא‪ ,‬דוקא כשאין המקום מקורה‪ ,‬אבל אם‬
‫המקום מקורה‪ ,‬אסור‪ ,‬משום דאתי לידי זיעה ואסור‪[ .‬דמשום שהוא מקורה נפיש‬
‫הבלא ואתי לידי זיעה ע"י הרחיצה‪ ,‬וזיעה אסור כדלקמן]‪ .‬וי"א דמותר להזיע בחמי טבריא‬
‫(שו"ע)‪ .‬דלא אסרו זיעה אלא במקום שהרחיצה אסורה‪ .‬ולכן מותר הרחיצה אפילו‬

‫במקום מקורה‪ .‬ויש לסמוך על דעה זו‪{ .‬ס"ק יא}‪.‬‬

‫סעיף ד‬

‫ה[ מים שהופשרו [מצינתם[ בשבת‪:‬‬
‫האם מותרת רחיצה בהן‪( :‬א) כל גופו ‪ -‬לא ישתטף אדם בצונן כל גופו ויתחמם‬
‫כנגד המדורה‪ ,‬מפני שמפשיר מים שעליו ונמצא כרוחץ כל גופו בחמין (שו"ע)‪.‬‬
‫שאין לאסור מפני חמום המים גופא‪ ,‬דהפשר אינו בכלל בישול‪ ,‬רק מפני חשש‬
‫רחיצה‪ ,‬וכיון שאין זה רחיצה גמורה‪ ,‬עשאוהו רק כחמין שהוחמו מע"ש‪ ,‬דאין‬
‫אסור אלא כל גופו‪{ .‬ס"ק יז}‪ .‬ולפי זה במים שהופשרו בשבת [היינו‪ ,‬שלא היה יד‬

‫סולדת בהן] אין איסור לדעת הרמב"ם רק רחיצת כל גופו‪{ .‬אות ח}‪.‬‬
‫והי"א שבסעיף שאח"ז ס"ל דדינו שוה כרוחץ בחמין שהוחמו בשבת‪ ,‬דאסור‬
‫אפי' לרחוץ בהן פיו"ר {ס"ק יז}‪[ .‬אבל מותר להשתטף בצונן אחר שנתחמם אצל האש‪.‬‬

‫שאין המים מתחממין כ"כ (שו"ע וס"ק יח)]‪.‬‬
‫(ב) פניו ידיו ורגליו ‪ -‬מותר להשתתף בצונן ולהתחמם כנגד המדורה (שו"ע)‪.‬‬

‫ומשמע דברחיצה גמורה אסור אפילו פניו ידיו ורגליו לבד‪{ .‬אות ח}‪.‬‬

‫סעיף ה‬

‫ו[ חימום ידים רטובות‪:‬‬
‫א‪ .‬ליתן ידיו כנגד האש אחר נטילה ‪ -‬י"א שצריך ליזהר שלא לחמם ידיו אצל האש‬

‫אחר נטילה אם לא ינגבם תחילה יפה (שו"ע)‪.‬‬
‫ב‪ .‬בכותל התנור ‪ -‬אם הוא חם מאד ג"כ נראה שיש ליזהר‪{ .‬ד"ה אצל האש}‪.‬‬