Page 473 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שכז ש דיני סיכה בשבת תעג‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫סימן שכז – דיני סיכה בשבת‬

‫סעיף א‬

‫א[ החושש במתניו‪:‬‬
‫א‪ .‬סיכה‪ ,‬בשמן וחומץ‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬לא יסוך (שו"ע)‪ ,‬דאין דרך לסוך בשתיהן יחד אלא‬
‫לרפואה‪ ,‬וכל מילי דהוא לרפואה אסרו רבנן גזירה משום שחיקת סממנים דאסור‬

‫מן התורה משום טוחן‪{ .‬ס"ק א}‪.‬‬
‫ב‪ .‬יין וחומץ‪ ,‬או אחד מהן ‪ -‬גירסתנו במשנה וכן בר"ח ורי"ף ורמב"ם 'יין וחומץ' והיינו‬

‫אפילו באחד מהן‪{ .‬ס"ק א}‪.‬‬
‫ג‪ .‬בשמן לבדו ‪ -‬סך הוא שמן לבדו (שו"ע)‪ ,‬דגם דרך הבריאים לסוך אותו ולא מינכר‬
‫שהוא לרפואה‪[ .‬וכן על גבי מכה מותר לסוך בשמן מטעם זה]‪{ .‬ס"ק ב}‪ .‬הגה‪ :‬ובמקום‬
‫שאין נוהגין לסוך בשמן כי אם לרפואה‪ ,‬בכל שמן אסור (רמ"א)‪ .‬ולכן אסור לסוך‬

‫הראש שיש בו חטטין או אם יש לו נפח {ס"ק ג‪-‬ד}‪.‬‬
‫ד‪ .‬בשמן ורד‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אסור משום דמוכחא מלתא דלרפואה קא עביד‪[ ,‬שדמיו יקרין ואין‬

‫אדם סך אותו אלא לרפואה‪ ,‬וכל מילי דרפואה אסור וכנ"ל‪ .‬ואפילו ע"י א"י אסור אם מתחזק‬

‫והולך כבריא וכדלקמן בסימן שכח]‪ .‬ואם הוא מקום שמצוי בו שמן ורד ודרך בני אדם‬
‫לסוכו אפי' בלא רפואה‪ ,‬מותר‪( .‬שו"ע וס"ק ג)‪.‬‬

‫ה‪ .‬בחלב ושומן‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אסור‪ ,‬משום דניתך ונימס והוי נולד‪{ .‬ס"ק ד}‪.‬‬

‫סעיף ג‬

‫ב[ גירוד‪:‬‬
‫א‪ .‬לגרד בידיו ‪ -‬יכול‪ ,‬אך שיזהר שלא יעשה חבורה‪{ .‬ס"ק ט}‪.‬‬
‫ב‪ .‬בכלי העשוי לכך‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬אין מגרדין (שו"ע)‪ ,‬דהוא כעובדין דחול‪{ .‬ס"ק ח}‪.‬‬

‫ג‪ .‬בכלי המיוחד לשבת ‪ -‬שרי {ס"ק י ואות ט}‪.‬‬
‫ד‪ .‬כשידיו או רגליו מטונפות בטיט וצואה‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬מותר (שו"ע)‪ ,‬דתו לא מחזי ע"י‬

‫הגירוד כעובדא דחול‪{ .‬ס"ק יא}‪.‬‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬