Page 476 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫תעו‬

‫ד‪ .‬אם החולה עצמו מתיירא שיעברו עליו את השבת ‪ -‬כופין אותו ומדברים על לבו‬
‫שהוא חסידות של שטות‪{ .‬ס"ק ו}‪.‬‬

‫מכה של חלל‬

‫סעיף ג‬

‫א[ חולי שינים‪:‬‬
‫א‪ .‬מתי נחשב מכה של חלל ‪ -‬אם חלה מקום מושב השיניים דהיינו החניכים‪ ,‬ושינים‬
‫עצמם‪ ,‬היכי דכאיב ליה טובא וחלה כל גופו עי"ז אף שלא נפל למשכב‪{ .‬ס"ק ז‪-‬ח}‪.‬‬
‫ב‪ .‬מחלת צפידנא וסימנה ‪ -‬מתחלת בפה ומסיימת בבני מעיים‪ .‬וסימנה כשנותן כלום‬
‫לתוך פיו סביבות השינים יוצאין מבין השינים דם‪ ,‬מחללין עליה השבת‪{ .‬ס"ק ח}‪.‬‬
‫ג‪ .‬החילוק לדינא בין צפידנא לשאר כאב שינים ‪ -‬בצפידנא אפילו החולה והרופא‬
‫אומרים א"צ לחילול‪ ,‬אמרינן דאין בקיאין בזה‪ ,‬כי מקובל ביד חז"ל שסכנה היא‪.‬‬
‫ובשאר כאב השינים דחשיב כמכה של חלל‪ ,‬בסתם מחללין‪ ,‬וכשאומר הרופא או‬

‫החולה שא"צ‪ ,‬אין מחללין‪{ .‬ס"ק ח}‪.‬‬
‫ד‪ .‬חושש בשינו ומצטער עליה להוציאה‪ ,‬מה דינו‪( :‬א) ע"י ישראל ‪ -‬אף אם כאיב‬
‫ליה טובא ומצטער כ"כ עד שחלה כל גופו עי"ז‪ ,‬אינו מותר ההוצאה ע"י ישראל‪,‬‬
‫דהוצאת השן אינה רפואה ידועה‪ ,‬ואדרבה לפעמים יש חשש סכנתא עי"ז‪[ ,‬והא‬

‫דמתיר השו"ע מקודם לחלל עליהן השבת היינו לרפאות המחלה ע"י סמים שלא יהיה צריך‬

‫להוציאן]‪{ .‬ס"ק י ועי' אות ו}‪.‬‬
‫(ב) ע"י נכרי ‪ -‬אומר לא"י להוציאו (רמ"א)‪ .‬ואפשר דיש להקל ע"י א"י אף בלא‬
‫חלה כל גופו‪ .‬ואף על גב דהוא פותח פיו וממציא את שינו להוציאו‪ ,‬קי"ל דמסייע‬
‫אין בו ממש‪ .‬ובט"ז דעתו להחמיר‪ ,‬אבל הרבה אחרונים דעתם כהשו"ע‪{ .‬ס"ק יא‬

‫וד"ה ומצטער}‪.‬‬
‫(ג) האם היא מלאכה דאורייתא ‪ -‬הוצאת שן הוא מלאכה דאורייתא‪ ,‬דהא חובל‬
‫לרפואה‪{ .‬ס"ק יב}‪ .‬ויל"ע הא הוא אינו מכוין רק להוציא השן והדם ממילא קאתי‪,‬‬
‫ואף דהוי פ"ר‪ ,‬הא הוי עכ"פ פ"ר דלא איכפת ליה ואין איסורו אלא מדרבנן‪ .‬ולמ"ד‬

‫מקלקל בחבורה פטור אמאי חייב בזה‪{ .‬ד"ה ומצטער}‪.‬‬