Page 481 - IYUN
P. 481

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שכח ‪ -‬דיי חולה בשבת תפא‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬                                   ‫סעיף יב‬                                               ‫‪16118-YOSI-IYUN-HAPARASHA‬‬

                                                                                                                                                                                           ‫ה[ ע"י מי מחללין [קדימה[‪:‬‬             ‫‪16‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬אינו יהודי או קטנים‪ ,‬במקום שיש יהודי ‪ -‬כשמחללין שבת על חולה שיש בו סכנה‪,‬‬
                                                                                                                                          ‫משתדלין שלא לעשות ע"י א"י וקטנים אלא ע"י ישראלים גדולים וב"ד (שו"ע)‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫משום דזימנין דליתנייהו ואתי ג"כ לאהדורי בתרייהו ומתוך כך יבוא לידי סכנה‬

                                                                                                                                                                                                               ‫{ס"ק לג}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬כשיש שם במעמד זה חכמים ‪ -‬מצוה לכתחלה לעשות חלול זה על ידיהם‪{ .‬ס"ק לד}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬אנשים או נשים‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬משתדלין שלא לעשות ע"י נשים (שו"ע)‪ ,‬שמא יאמרו‬
                                                                                                                                          ‫שלא ניתן שבת לדחות אף בפקוח נפש ולכך מוסרין אותה להם ויתעצלו בדבר‪,‬‬
                                                                                                                                          ‫ומתוך כך יבוא לידי סכנה‪ .‬או שמא יקילו הנשים בדבר ויבואו לחלל שבת במקום‬
                                                                                                                                          ‫אחר‪{ .‬ס"ק לג}‪ .‬וכשאין שם אנשים ויש נשים‪ ,‬בודאי אין להם להמתין והם זריזות‬

                                                                                                                                                                                                     ‫ונשכרות‪{ .‬ס"ק לד}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ד‪ .‬אם אפשר לעשות ע"י א"י [או קטן] בלא איחור כלל ‪ -‬יש אומרים דעושין ע"י א"י‪,‬‬
                                                                                                                                          ‫וכן נוהגים‪ .‬אבל במקום דיש לחוש שיתעצל הא"י‪ ,‬אין לעשות ע"י א"י (רמ"א)‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫והט"ז כתב דלאו מנהג ותיקין הוא‪ ,‬דאף שיכול לעשות ע"י א"י מ"מ הישראל‬
                                                                                                                                          ‫יזרז בדבר יותר‪ ,‬ולכן אם יש אפילו ספק הצלה ויש סכנה בבירור‪ ,‬כל הזריז ה"ז‬

                                                                                                                                                                                                       ‫משובח‪{ .‬ס"ק לז}‪.‬‬

                                                                                                                                                                            ‫סעיף יג‬

                                                                                                                                                                                           ‫ו[ אם מתקן עמו דבר אחר‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬כגון שפרש מצודה להעלות תנוק וצד עמו דגים ‪ -‬כל הזריז הרי זה משובח (שו"ע)‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬כגון נפל תינוק לבור ‪ -‬עוקר חוליא ומעלהו‪ ,‬אע"פ שהוא מתקן בזה מדרגה {ס"ק‬

                                                                                                                                                                                                                    ‫לח}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬ננעל הדלת בפני התינוק ‪ -‬שובר הדלת ומוציאו‪ .‬אע"פ שהוא מפצל אותם כמין‬
                                                                                                                                          ‫עצים שראוים למלאכה שנעשים כמין נסרים או קסמין להדלקה‪ ,‬אפ"ה מותר‬
                                                                                                                                          ‫השבירה‪ ,‬שמא יבעת התינוק וימות‪ .‬ולא אמרינן שאפשר לקרקש להתינוק‬
                                                                                                                                          ‫באגוזים מבחוץ עד שיביאו המפתח‪[ .‬ואפילו אם היה צריך להחוליא ולהנסרים והקסמין‬

                                                                                                                                                                           ‫ג"כ שרי כיון שאינו מכוין לזה]‪{ .‬ס"ק לח ועי' אות יז}‪.‬‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   476   477   478   479   480   481   482   483   484   485   486