Page 477 - IYUN
P. 477
ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן (רס-רסו) עיון ההלכה סימי שכח -דיי חולה בשבת תעז
(רמב-רנט) שבת (רסז-רפ) (רפא-רצג) (רצד-ש) (שא-שז) (שח-שיג) (שיד-שכא) (שכב-שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)
(שכה) (שכו-שלה) (שלו-שמב) ב[ מיחושים בחלל הגוף:
א .מה נחשב מכה של חלל -דוקא שנתקלקל א' מהאברים הפנימים מחמת מכה או
בועה וכיוצא בזה ,אבל מיחושים אין נקראים מכה (שו"ע) .אולם בהגר"א משמע
היכא דכאיב ליה טובא מחללין .ואולי הוא דווקא גבי שינים .וצ"ע {ד"ה ודוקא}.
ב .מיחושים בחלל הגוף ומסופק שמא נתקלקל איזה דבר[ ,ואין רופא בעיר לשאול],
מה הדין ומ"ט -אפשר לומר דמותר לחלל שבת וליסע אחר רופא{ .ד"ה ודוקא
שנתקלקל}.
סעיף ד
ג[ כללי מכה של חלל:
א .האם צריכה אומד אם מסוכן לשעתו ,או לא -אינה צריכה אומד{ .שו"ע וס"ק יג}.
ב .אין שם בקיאים ,והחולה אינו אומר כלום ,מה עושים( :א) בדבר שיש בו צורך
הרבה ,שיש לחוש בו שאם לא יעשהו יכבד חליו ויוכל להסתכן -מחללין ע"י
ישראל{ .ס"ק יד ואות יא}.
(ב) ביש בהדבר צורך קצת ורגילין לעשות לו בחול -עושים לו כל שרגילים לעשות
לו בחול (שו"ע) ,ממאכלים ורפואות [רמב"ן] .ומשמע אע"פ שאין בו סכנה במניעת
הדבר ההוא .כיון שהחולי יש בו סכנה ויש בהדבר צורך קצת ורגילין לעשות לו
בחול ,עושין גם בשבת [מ"מ] .וכמה פוסקים ס"ל שאפילו במקום שצריך חילול
אין מחללין ע"י ישראל אלא בדבר שיש לחוש בו שאם לא יעשהו לו יכבד עליו
חליו ויוכל להסתכן ,אבל כל שברור שאין במניעת אותו דבר חשש סכנה ,אע"פ
שמ"מ צריך הוא לו ורגילין לעשות לו ,אין עושין אותו בשבת אלא ע"י א"י כדין
צרכי חולה שאין בו סכנה .וע"כ בודאי מהנכון להחמיר באיסור של תורה.
ב .בדבר שיש חשש שע"י מניעת דבר זה יחלש ויכבד חליו -אפילו לפי דעת האוסרים
הנ"ל היינו דוקא בדבר שברור לנו שלא יכבד חליו ע"י מניעת דבר זה ,אבל בדבר
שיש חשש שע"י מניעת דבר זה יחלש ויכבד חליו ,מחללין עליו השבת.
ג .אם ע"י פעולת החילול הזה יתחזקו אבריו -ולפי דברי המאירי משמע שאם ע"י
פעולת החילול הזה יתחזקו אבריו ,ג"כ אין למנוע דבר זה מאתו כיון שהוא חולה
שיש בו סכנה{ .ס"ק יד וד"ה כל שרגילים}.
ד .כשברור שלא יתגבר החולי יותר אם נמתין עד הלילה -אסור לחלל עליו אע"פ
שהיא מכה של חלל{ .שו"ע וס"ק טז}.
הולך
במדבר
(שמד)