Page 477 - IYUN
P. 477

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שכח ‪ -‬דיי חולה בשבת תעז‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬                                                     ‫ב[ מיחושים בחלל הגוף‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬מה נחשב מכה של חלל ‪ -‬דוקא שנתקלקל א' מהאברים הפנימים מחמת מכה או‬
                                                                                                                                          ‫בועה וכיוצא בזה‪ ,‬אבל מיחושים אין נקראים מכה (שו"ע)‪ .‬אולם בהגר"א משמע‬

                                                                                                                                            ‫היכא דכאיב ליה טובא מחללין‪ .‬ואולי הוא דווקא גבי שינים‪ .‬וצ"ע {ד"ה ודוקא}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬מיחושים בחלל הגוף ומסופק שמא נתקלקל איזה דבר‪[ ,‬ואין רופא בעיר לשאול]‪,‬‬
                                                                                                                                          ‫מה הדין ומ"ט ‪ -‬אפשר לומר דמותר לחלל שבת וליסע אחר רופא‪{ .‬ד"ה ודוקא‬

                                                                                                                                                                                                              ‫שנתקלקל}‪.‬‬

                                                                                                                                                                            ‫סעיף ד‬

                                                                                                                                                                                                ‫ג[ כללי מכה של חלל‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬האם צריכה אומד אם מסוכן לשעתו‪ ,‬או לא ‪ -‬אינה צריכה אומד‪{ .‬שו"ע וס"ק יג}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬אין שם בקיאים‪ ,‬והחולה אינו אומר כלום‪ ,‬מה עושים‪( :‬א) בדבר שיש בו צורך‬
                                                                                                                                          ‫הרבה‪ ,‬שיש לחוש בו שאם לא יעשהו יכבד חליו ויוכל להסתכן ‪ -‬מחללין ע"י‬

                                                                                                                                                                                                ‫ישראל‪{ .‬ס"ק יד ואות יא}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫(ב) ביש בהדבר צורך קצת ורגילין לעשות לו בחול ‪ -‬עושים לו כל שרגילים לעשות‬
                                                                                                                                          ‫לו בחול (שו"ע)‪ ,‬ממאכלים ורפואות [רמב"ן]‪ .‬ומשמע אע"פ שאין בו סכנה במניעת‬
                                                                                                                                          ‫הדבר ההוא‪ .‬כיון שהחולי יש בו סכנה ויש בהדבר צורך קצת ורגילין לעשות לו‬
                                                                                                                                          ‫בחול‪ ,‬עושין גם בשבת [מ"מ]‪ .‬וכמה פוסקים ס"ל שאפילו במקום שצריך חילול‬
                                                                                                                                          ‫אין מחללין ע"י ישראל אלא בדבר שיש לחוש בו שאם לא יעשהו לו יכבד עליו‬
                                                                                                                                          ‫חליו ויוכל להסתכן‪ ,‬אבל כל שברור שאין במניעת אותו דבר חשש סכנה‪ ,‬אע"פ‬
                                                                                                                                          ‫שמ"מ צריך הוא לו ורגילין לעשות לו‪ ,‬אין עושין אותו בשבת אלא ע"י א"י כדין‬

                                                                                                                                                ‫צרכי חולה שאין בו סכנה‪ .‬וע"כ בודאי מהנכון להחמיר באיסור של תורה‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬בדבר שיש חשש שע"י מניעת דבר זה יחלש ויכבד חליו ‪ -‬אפילו לפי דעת האוסרים‬
                                                                                                                                          ‫הנ"ל היינו דוקא בדבר שברור לנו שלא יכבד חליו ע"י מניעת דבר זה‪ ,‬אבל בדבר‬

                                                                                                                                                  ‫שיש חשש שע"י מניעת דבר זה יחלש ויכבד חליו‪ ,‬מחללין עליו השבת‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ג‪ .‬אם ע"י פעולת החילול הזה יתחזקו אבריו ‪ -‬ולפי דברי המאירי משמע שאם ע"י‬
                                                                                                                                          ‫פעולת החילול הזה יתחזקו אבריו‪ ,‬ג"כ אין למנוע דבר זה מאתו כיון שהוא חולה‬

                                                                                                                                                                                  ‫שיש בו סכנה‪{ .‬ס"ק יד וד"ה כל שרגילים}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫ד‪ .‬כשברור שלא יתגבר החולי יותר אם נמתין עד הלילה ‪ -‬אסור לחלל עליו אע"פ‬

                                                                                                                                                                                     ‫שהיא מכה של חלל‪{ .‬שו"ע וס"ק טז}‪.‬‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   472   473   474   475   476   477   478   479   480   481   482