Page 472 - IYUN
P. 472
עיון ההלכה תעב
המורסן שעל ידו ,דגם זה הוא בכלל שינוי גמור ,אין להחמיר עכ"פ מליקח מורסן
יבשים בידים רטובות{ .ד"ה לרחוץ}.
ב .רחיצת פניו כשיש לו זקן ,מה הדין והטעם -מותר .דמורסן הוא דבר שאין משיר
שער ,ומותר לשפשף בהן{ .ס"ק כח ואות יח}.
יב[ רחיצה במלח או בורית:
א .רחיצה במלח ,מה הדין ומ"ט -אסור לרחוץ ידיו במלח (רמ"א) ,דע"י רחיצתו נימח
המלח ונולד דבר חדש ודמי למלאכה{ .ס"ק כט}.
ב .במי מלח -שרי לכו"ע {ס"ק כט}.
ג .בבורית ,ומ"ט -אסור ,שנימוח על ידיו ,והוי נולד (רמ"א) ,ודמי לריסוק שלג וברד
שנתבאר לעיל שאסור ג"כ מטעם זה .ועי' במ"א שיש מתירין בזה .ועיין בתפא"י
דבבורית שלנו שהיא רכה לכו"ע אסור משום ממחק ,וכ"ה בשם המעשה רוקח
דהוא ממרח וממחק והוא אב מלאכה ופסיק רישא וכו' ,והוא פשוט ,ויש להזהיר
העם ע"ז מאד עכ"ל .ולבד כ"ז משמע ברש"י דבורית משיר השער ,וכ"כ הר"ן .וכן
הוא מנהג כל ישראל להחמיר בזה{ .ס"ק ל}.
ד[ .רחיצה בחול בבורית הנעשית מחלב ,ומ"ט -דעת הרבה מגדולי הפוסקים דאף
בחול אסור ,דסיכה כשתיה ,ועכ"פ מדרבנן אסור .מיהו מנהג העולם לרחוץ
בבורית שלנו הנעשים מחלב ,ורק איזה מדקדקים זהירין בזה .ואם מצוי להשיג
בורית שנעשים שלא מחלב ,בודאי נכון לחוש לדעת המחמירין בזה{ .ד"ה ואסור
וד"ה בשאר חלב}].