Page 475 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שכח ‪ -‬דיי חולה בשבת תעה‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫סימן שכח ‪ -‬דין חולה בשבת‬

‫כללי רפואה בשבת‬

‫סעיף א‬

‫א[ מיחוש בעלמא ומתחזק והולך כבריא‪:‬‬
‫א‪ .‬האם מותר ע"י ישראל ‪ -‬אסור לעשות לו שום רפואה‪ ,‬גזירה משום שחיקת סמנים‬

‫(שו"ע)‪ ,‬היינו אפילו דברים שאין בהם משום מלאכה‪ ,‬ג"כ אסור‪{ .‬ס"ק ב}‪.‬‬
‫ב‪ .‬ע"י נכרי ‪ -‬אפי' ע"י א"י אסור (שו"ע)‪.‬‬

‫ג‪ .‬בדברים שהם משום שבות ‪ -‬אפי' ע"י א"י ג"כ אסור‪ ,‬כיון שהוא רק מיחוש בעלמא‪.‬‬
‫{ס"ק ג}‪.‬‬

‫ב[ חולה שאין בו סכנה‪:‬‬
‫ד‪ .‬כאיב ליה טובא וחלה כל גופו עי"ז‪ ,‬או נפל למשכב [שאין בו סכנה]‪ :‬האם מותר (א)‬

‫ע"י ישראל ‪ -‬מותר לעשות בשבילו רפואה שאין בה מלאכה‪{ .‬ס"ק א}‪.‬‬
‫(ב) ע"י נכרי ‪ -‬מותר לעשות אפילו מלאכה גמורה‪{ .‬ס"ק א}‪.‬‬

‫סעיף ב‬

‫ג[ חולי של סכנה‪:‬‬
‫א‪ .‬מנלן ש'מצוה לחלל עליו את השבת' ‪ -‬דכתיב "וחי בהם" ולא שימות בהם‪{ .‬ס"ק ד}‪.‬‬

‫ב‪ .‬באיזו רפואה ‪ -‬בעינן שתהא הרפואה ידועה לאנשים או ע"פ מומחה‪{ .‬ס"ק ה}‪.‬‬
‫ג‪ .‬על מי נאמר 'השואל‪ ,‬הרי זה שופך דמים' ‪ -‬על האיש שהוא מתחסד וירא לחלל‬
‫שבת בחולה כזה כ"א ע"י מורה‪ ,‬שבעוד שהוא הולך לשאול יחלש החולה יותר‬
‫ויוכל להסתכן‪ ,‬והרי הכתוב אומר לא תעמוד וגו'‪ .‬ובירושלמי איתא‪ ,‬הנשאל הרי‬
‫זה מגונה‪ ,‬פי' משום שהת"ח במקומו היה לו לדרוש בפרקא לכל כדי שידעו כל‬

‫העם ולא יצטרכו לשאלו‪{ .‬ס"ק ו}‪.‬‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬