Page 479 - IYUN

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬ ‫(רס‪-‬רסו)‬ ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שכח ‪ -‬דיי חולה בשבת תעט‬
‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬ ‫חולי שיש בו סכנה‬

‫סעיף ח‬

‫א[ אחזו דם‪:‬‬
‫א‪ .‬האם מקיזין אותו ע"י ישראל ‪ -‬מקיזין אותו‪ ,‬אפילו הולך על רגליו‪ ,‬ואפי' ביום‬

‫הראשון (שו"ע)‪ .‬אפילו ע"י ישראל‪ .‬דסכנתא הוא‪{ .‬ס"ק כא}‪.‬‬
‫ב‪ .‬אחזו דם במקצת‪ ,‬ומינכר שהוא רק מיחוש בעלמא ‪ -‬אסור [הגר"א]‪{ .‬ס"ק כא}‪.‬‬

‫סעיף ט‬

‫ב[ החושש בעינו‪:‬‬
‫א‪ .‬מה הדין‪ ,‬ומה הטעם שחלוק מכל סכנת אבר ‪ -‬החושש בעיניו או בעינו‪ ,‬ויש בו‬
‫ציר‪ ,‬או שהיו שותתות ממנו דמעות מחמת הכאב‪ ,‬או שהיה בו רירא [או קידחא]‪,‬‬
‫ותחלת חולי‪ ,‬מחללין עליו את השבת (שו"ע)‪ ,‬ואע"ג דמשום סכנת אבר אין‬
‫מחללין באיסור דאורייתא לכו"ע‪ ,‬עין שאני‪ ,‬דשוריקי דעינא בליבא תליא ואיכא‬

‫סכנת נפש‪{ .‬ס"ק כב}‪.‬‬
‫ב‪ .‬סכנת סימנים אלו‪( :‬א) בתחילת החולי ובאמצעו ‪ -‬מחללין עליו את השבת‪{ .‬שו"ע‬

‫וס"ק כד}‪.‬‬
‫(ב) בסוף חולי‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬בסוף חולי שכבר תש מחלתו‪ ,‬ליכא סכנתא ע"י סימנים‬

‫הללו‪{ .‬ס"ק כד}‪.‬‬
‫ג‪ .‬להגביר אור עיניו ‪ -‬בודאי אין מחללין משום זה {ס"ק כד}‪.‬‬

‫סעיף י‬

‫ג[ על מי סומכים‪:‬‬
‫א‪ .‬על פי הרופאים‪ ,‬ומ"ט‪ :‬א‪ ,‬רופא יהודי‪ .‬ב‪ ,‬רופא נכרי ‪ -‬כל חולי שהרופאים אומרים‬
‫שהוא סכנה‪ ,‬אף על פי שהוא על הבשר מבחוץ‪ ,‬מחללין עליו את השבת (שו"ע)‪,‬‬

‫דספק נפשות להקל‪ .‬ואפילו רופא א"י‪ ,‬כיון שרופא אומן הוא‪{ .‬ס"ק כה‪-‬כו}‪.‬‬
‫ב‪ .‬ע"פ מי שאינו מומחה ואומר שמכיר באותו חולי ‪ -‬יש מי שאומר שאין צריך מומחה‪,‬‬

‫הולך‬
‫במדבר‬

‫(שמד)‬