Page 482 - IYUN

‫‪ ‬עיון ההלכה‬ ‫תפב‬

‫סעיף יד‬

‫ז[ שבת ושאר איסורים‪:‬‬
‫א‪ .‬חולה שיש בו סכנה‪ ,‬וצריך בשר בשבת‪ ,‬האם שוחטים לו‪ ,‬או שמאכילים אותו‬

‫נבילה ‪ -‬שוחטים לו ואין אומרים נאכילנו נבילה (שו"ע)‪.‬‬
‫ב‪ .‬הטעמים לכך‪ .‬והנפק"מ ‪ -‬הרבה טעמים נאמרו ע"ז; א‪ .‬י"א משום דשבת הותרה‬
‫אצל פק"נ‪ ,‬ולכן שוחטין לו כדרך ששוחטין ביום טוב‪ ,‬ואפילו איסור דרבנן אין‬
‫מאכילין אותו במקום שאפשר לו לשחוט‪ ,‬מטעם זה‪ .‬ב‪ .‬הרבה ראשונים כתבו‬
‫דשבת רק דחויה היא‪ ,‬אלא הטעם הוא דשמא יהיה קץ באכילת נבילה ולא יאכל‬
‫ויסתכן‪ .‬ג‪ .‬ובב"י הביא עוד טעם בשם הר"ן‪ ,‬דבנבילה עובר על כל כזית ממנה‪,‬‬
‫וחמיר מאיסור לאו דשבת‪ .‬ועוד טעם עי"ש‪ .‬ולפ"ז בודאי מוטב לעבור ולהושיט‬

‫לו איסור דרבנן משנחלל שבת באיסור סקילה‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם החולה אומר שאינו קץ באכילת נבילה ויש נבילה מזומנת לפניו‪ ,‬אם מותר‬
‫לשחוט עבורו ‪ -‬עי' באחרונים‪ .‬ועכ"פ לענין קטן בודאי נראה דטוב יותר להאכילו‬

‫בשר נבילה ולא ישחוט אדם עבורו בשבת‪{ .‬ס"ק לט}‪.‬‬
‫ד‪ .‬אם הוא צריך לאכילה לאלתר‪ ,‬והנבילה מוכנת מיד‪ ,‬והשחיטה מתאחרת‪ ,‬האם‬

‫מאכילין אותו את הנבילה ‪ -‬מאכילין אותו הנבילה (שו"ע)‪.‬‬
‫ה‪ .‬אם צריך להרתיח יין עבור חולה‪( :‬א) מה יעשה הישראל‪ ,‬ומה יעשה הנכרי‪,‬‬
‫והטעמים לכך ‪ -‬ימלא ישראל ויחם הא"י‪ ,‬ומוטב שיתנסך היין משיתחלל שבת‪.‬‬
‫והטעם עי' בד"מ‪ ,‬כיון שאיסור סתם יינם אינו אלא מדרבנן‪ ,‬וגם איסורו קל ואין‬
‫החולה קץ בו‪ ,‬לא דמי לנבילה‪ ,‬ולכך מוטב שיחם הא"י אם הוא מזומן לפניו שלא‬
‫ישהא עי"ז וכנ"ל בסי"ב בהג"ה‪ .‬ותו דקי"ל ביו"ד סי' קכ"ה דא"י המוליך כלי פתוח‬
‫וישראל משמרו שלא יתנסך שרי‪ ,‬א"כ אפשר לחממו ע"י א"י בלי נסוך‪{ .‬ס"ק לט}‪.‬‬
‫(ב) האם יש למחות במי שמיקל להחם בעצמו ‪ -‬המיקל בחולה שיש בו סכנה‬
‫להחם בעצמו אין למחות בידו דיש לו על מי לסמוך עיין בט"ז בסק"ה‪{ .‬ס"ק לט}‪.‬‬

‫סעיף טו‬

‫ח[ שנים שחיללו‪:‬‬
‫א‪ .‬חשב כל אחד שיקדים את חבירו‪ ,‬וחיללו שניהם‪ ,‬והקדים אחד ונתרפא בו החולה‪,‬‬

‫מה דין השני‪( :‬א) בחולי בהול ‪ -‬יש להם שכר טוב‪{ .‬ס"ק מ וד"ה ויש להם}‪.‬‬