Page 487 - IYUN
P. 487

‫ערב שבת כניסת ליל שבת יום השבת הבדלה צרכי שבת מוקצה מלאכות צרכי מאכל מלאכת שמירת גזירות קטן‬                    ‫(רס‪-‬רסו)‬                   ‫עיון ההלכה ‪ ‬סימי שכח ‪ -‬דיי חולה בשבת תפז‬
  ‫(רמב‪-‬רנט) שבת (רסז‪-‬רפ) (רפא‪-‬רצג) (רצד‪-‬ש) (שא‪-‬שז) (שח‪-‬שיג) (שיד‪-‬שכא) (שכב‪-‬שכד) עכו"ם גופו וממונו ותולדות (שמג)‬
                                                                                                               ‫(שכה) (שכו‪-‬שלה) (שלו‪-‬שמב)‬  ‫ד‪ .‬אמירה לנכרי להניחה בתחילה ‪ -‬מותר (שו"ע)‪ ,‬ומיירי כשהיה קצת חולה ע"י המכה‪,‬‬
                                                                                                                                                               ‫דאי היה רק מיחוש בעלמא אפילו ע"י א"י אסור‪{ .‬ס"ק פג}‪.‬‬

                                                                                                                                          ‫ה‪ .‬אמירה לנכרי לעשות רטייה ‪ -‬מותר (רמ"א)‪ ,‬כשחלה כל גופו ע"י המכה‪ ,‬או שיש בו‬
                                                                                                                                          ‫סכנת אבר‪ ,‬דאי רק מקצת חולה‪ ,‬אינו מותר לעשות מלאכה דאורייתא ע"י א"י‪.‬‬

                                                                                                                                                                                                               ‫{ס"ק פד}‪.‬‬

                                                                                                                                                                           ‫סעיף כו‬
                                                                                                                                          ‫ו‪ .‬כשרוצה לקח פי המכה‪ ,‬באיזה אופן יעשה ‪ -‬מגלה קצת רטיה ומקנח פי המכה‪,‬‬

                                                                                                                                                                             ‫וחוזר ומגלה קצתה השניה ומקנחה (שו"ע)‪.‬‬
                                                                                                                                                              ‫ז‪ .‬קינוח הרטייה עצמה ‪ -‬לא יקנח‪ ,‬מפני שהוא ממרח (שו"ע)‪.‬‬

                                                                                                                                                                           ‫סעיף כז‬
                                                                                                                                          ‫ח‪ .‬מכה שנתרפאה‪ ,‬האם נותנין עליה רטיה‪ ,‬ומ"ט ‪ -‬נותנין‪ ,‬שאינה אלא כמשמרה‬
                                                                                                                                          ‫(שו"ע)‪ ,‬ולא חיישינן שיבוא לידי שחיקת סממנין ומירוח‪ ,‬שאינו בהול כ"כ אחר‬

                                                                                                                                                                                                    ‫שנתרפאה‪{ .‬ס"ק פו}‪.‬‬

                                                                                                                                                                           ‫סעיף כח‬

                                                                                                                                                                                                         ‫ו[ פי המכה‪:‬‬
                                                                                                                                          ‫א‪ .‬המפיס [מבקע] שחין כדי להרחיב פי המכה‪( :‬א) בכלי ‪ -‬כדרך שהרופאים עושים‪,‬‬

                                                                                                                                                         ‫הרי זה חייב משום מכה בפטיש שזו היא מלאכת הרופא (שו"ע)‪.‬‬
                                                                                                                                                                                ‫(ב) ביד ‪ -‬אין דרכה בכך {ד"ה כדי להרחיב}‪.‬‬

                                                                                                                                          ‫ב‪ .‬המפיס כדי להוציא לחה‪( :‬א) בכלי ‪ -‬לכאו' מותר‪ ,‬אבל ממ"א וט"ז משמע דמשום‬
                                                                                                                                                                           ‫צערא לא הוי שרינן שבות כדרכו‪ ,‬וא"כ אסור‪.‬‬
                                                                                                                                                                                 ‫(ב) ביד ‪ -‬מותר‪{ .‬שו"ע וד"ה כדי להרחיב}‪.‬‬

                                                                                                                                          ‫(ג) מ"ט ‪ -‬אף על גב דממילא נעשה פתח‪ ,‬מלאכה שאין צריך לגופה היא והוי‬
                                                                                                                                          ‫דרבנן‪ ,‬ובמקום צער לא גזרו‪ .‬ואפי' למ"ד מלאכה שאין צריך לגופה חייב‪ ,‬כשעושה‬
                                                                                                                                          ‫רק להוציא הליחה אינה גמר מלאכה‪ ,‬וא"א לבוא לידי חיוב מכה בפטיש {ס"ק צ}‪.‬‬
                                                                                                                                          ‫אי נמי דהוי דבר שאינו מתכוין‪ ,‬שכל שאינו מתכוין לעשות פה אין על זה שם‬

                                                                                                                                                            ‫מלאכה כלל ולא שייך לומר על זה פסיק רישא הוא‪{ .‬אות סה}‪.‬‬

‫הולך‬
  ‫במדבר‬

      ‫(שמד)‬
   482   483   484   485   486   487   488   489   490   491   492